קוסמים(מספרי"לוכדת החלומות")
בס' פרקים אחדים "אביר הגלימה השחורה","האביר הלבן"(שהוא אביר האור והחסד),"שגיאות כתיב" ואחרים על רקע פירקי מיקרא.אתחיל במג השחור,או אשמדאי.-בורא את לילית
לידה
הטיל יוקדותיו
על כפות המנעול,
בלי נקישה,שיקשוק
או צילצול,
פתחתי עצומת עפעף,
לא יכולתי מפני עיניו-
על כפות המנעול,
משכני אחריו ונרוצה
אל מצבות השיש
החוצה
ובמקום גם ינשוף לא קרא
דיכאני לארץ,
שמלתי קרע.
זעקתי באין קול
כרעתי אליו,
כשבעצבות הצליף על גבי.
כך אז אותי ברא
לילית-,עטלף
העלטה.
ביקור הגלימה השחורה(שיר שני בפרק)
חטף את השוט,
שתדיר
תלוי על הקיר,
פיו הנשים את לבי,
עיניו קדחו אישוני.
כרך זנבו
על צווארי
כמו השוט.
לשייף פרסותיו
להבריק שחור גבו,
לקרצף פרוותו
וקרניו.
וכשינוס הלילה-
יפול לרגלי-
וישק לעקב נעלי.
יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק.
מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ.
הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לא הועילו זעקותיה כאשר הצליף על גבה והפך אותה ללילית אילת העלטה. כמה יפה היא האגדה שבשירה.
לתקווה ואהבה
עד בלי די
ושארור יהיה האשמאדי
שנית,לא כמיהה רציתי להביע בשיר הזה ולא רצון לאהבה.בספר שכתבתי תארתי שני סוגי גברים אוהבים,זה הפראי ,והאשה שניכנעת לו(יש גם אכזריות מסויימת בסוג זה של זוגיות שבהחלט איני כמהה לה)ואחר כך אתאר סוג שני של אוהב,שהוא איש החסד,הרך והמפנק,האביר הלבן אותו האשה מעריצה בכח אישיותו ,כאדם חכם,מעין גורו כזה.האביר השחור מתאר זוגיות שקשה לי להבין,אלה הנשים המוכות שממשיכות לאהוב את היד המכה ואילו אני דווקא מעריכה את איש החסד והרחמים,כזה היה לי ועליו סיפור האביר הלבן.