אל הנחל....
ירדתי אל הנחל להיות עם עצמי, ועם מחשבותי. לא היה זה יום כיפור שאדם מבקש להינתק מן העולם הגשמי ולהתייחד עם בוראו. פשוט יום של חול, ככל הימים. אך ידעתי שאלך אל אן יובילוני פ?ע?מ?י. סברתי יש סיבה לרדתי אל הנחל, שאותה טרם ידעתי.
בת קול ללא קול, קראה - 'רד אל הנחל אנחנו נהיה שם'.
ירדתי כאשר צו?ו?ית?י.
הפלגתי במפרש הגיגיי בעקבות אפיקי המים השקטים.
משב קליל נוצת כנף הרעיד. אילני החורש משתקפים במים, דומו. שותפים לשתיקתי.
מימי הנחל זורמים בלאט. מחוג שעון סגר שלוש... קשוב לבת הקול אותה ידעתי, אף כי לא שמעתי, כיוון עלתה היא הומה מתוכי....
אז גיליתי המטרה לבואי. שלוות המקום הייתה בעזרי. ימים רבים לא פקדתי את קברי יקיריי. אבי בנכר. אמי ואחיי כאן, קרובים אלי, כל כך.
לא מחיתי אבק מן האבן, ולא שטפתי לגלות הכתובים בשיש..
הקשבתי למימי הנחל הזכים. הקשבתי לפעימות לבבי. הודתי לנחל שהיה עימי. הוא גילה לי החידה לבואי. תודה נחלי בזכות שלוותך זכרתי חובתי.. נדב
ליד נחל עם מימיו הזכים והשקט שמאפשר להקשיב לפעימות הלב ולהתיחד ליד הטבע ולא ליד האבן הקרה והנוקשה.
כשהתחלתי לקרוא את הקטע היה נידמה לי שאני קורא שיר ואכן זה שיר הלל לטבע שאיפשר לך להתבודד ולהתיחד בשקט עם אהוביך
חק הטבע חובק את האדם, אך האדם ליבו במקום אחר.
תודה גדולה להתייחסותך הטובה. שבוע נדב.
יפה ציינת טובה: שקט נפשי עוזר לנו להתאחד עם מחשבות ליבנו.
תודה טובה היקרה. התייחסותך היפה.
שבוע טוב. נדב.
תודה ניצן יקירתי... תגובתך המאירה והמנחמת
בריאות ואושר לך ויקיריך (פרח) נדב.
שבוע טוב של שקט ורוגע. נדב.
שקט ושלווה עוזרים לך בזכירתם של קרוביך.
כן. הטבע מרגיע. הוא משרה שלוה ורוגע.
תודה להתייחסותך היפה. אריקו יקירי. שבוע טוב. נדב.
וכשזה קורה, חוזרים אנו בשנים, להיות הילדים של הורינו. גם כאשר הפכנו להיות הורים, סבתות וסבים, בעמנו, לזכור האהבה שהם העניקו לנו.
תודה שרה היקרה להתייחסותך הטובה.
המשך שבוע טוב. (פרח) נדב.
פיכפוך גליו,
כמו מערסלים
מנענעים אנה ואנה
עד יפרמו קורים דקים
בסבך נפשינו.
ישטפו ברוך ובשלוה
ואנו נתמסר ...ונרגע.
לכל דבר יש סיבה.
/לכל דבר יש סיבה/. כתבת. זה נכון בלה.
הטבע מעניק לאדם מצע מתאים להוביל אותו להתחבר עם עצמו.
בהמשך כתבת משפט שריגש אותי: /עד יפרמו קורים דקים
בסבך נפשינו/.
תודה להתייחסותך היפה. בלה היקרה. נדב.