20 שנה לרצח רבין
שנת 1995.... שנה ארורה. בזכרון האישי והקולקטיבי שלי השנה שבה נפלו השמיים. באביב של שנה נוראה זו נהפכו עלי חיי ולא שבו להיות אשר היו. בני אהובי נהרג בתאונת ירי מקרית ומטופשת עד כאב. ובעלי היקר נשבר לרסיסים, חלה ושכב על ערש דווי.
ובתוך התהום הבלתי אפשרית הזאת שלי, חדר גם הד הכאוס שעבר על הארץ הכאובה הזאת. יצחק רבין, האיש אשר שחרר את הכותל המערבי, מצביא ענק, מלח הארץ, מנהיג נחוש , ניסה בכל כוחו להביא לנו שלום. הרבה פיגועים היו אז (יש גם היום), ופתאום פתחה השאול את שעריה, ומכל עבר יצאו פנאטים אשר עיניהם בערו באש השנאה והרוע, ואני זוכרת את עצמי יושבת ערב ערב עם האיש שלי ואומרת לו: "מה קרה כאן? למה הם עושים לו את זה?" הקריאות רבין בוגד, רבין רוצח, התמונות המכוסות בכאפיה ובסמלים נאציים, פערו אצלי פצע נוסף על פצעי לבי.
ואז ביום המר והנמהר 4.11.95 לפני עשרים שנה בדיוק, קרה הדבר שאיש לא שיער שיכול לקרות במדינת היהודים. יגאל עמיר, רוצח מתועב, רצח את ראש הממשלה. והזעקה עלתה לשמיים. איך קורה לנו דבר כזה? ו
ה
מידי פעם מרים נחש הצפע יגאל עמיר את ראשו, ואנו קוראים ושומעים איך הימין הסהרורי עדיין מקווה שהוא יצא מהכלא.
אני רק מקווה מאד שזה לא יקרה בחיי. אינני חושבת שאוכל לשאת דבר מתועב כזה היום .לעתים אני חושבת ביני לביני מה היה בני הדעתן אומר על הרצח המתועב הזה. ועל כולנו לעשות חשבון נפש, כדי שהפנאטים הקיימים בינינו היום לא יעשו דבר כזה שנית.
אל תכעסו עלי חברים אבל אינני אוהבת את הצביעות של מר נתניהו, שרוחץ בנקיון כפיו, כאשר כולם הרי יודעים שהוא ועוד אחרים צריכים להכות על חטא המרפסת בכיכר ציון וההפגנה המטורפת של אנשים שאיבדו צלם אנוש, והם צורחים דברי בלע.
ואני אומרת, אנשים תתעוררו, תפסיקו לשנוא מכל הצדדים, תחזרו להיות עם אחד מאוחד ואוהב את הארץ .
ולסיום אני רוצה להביא את השיר של וולט ויטמן בתרגומה של נעמי שמר, שיר שכל כך מתחבר לי עם מותו של רבין:
הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה
אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.
זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת.
הו רב חובל, אבי שלי, הקשב לקול פעמון
לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון
רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל
ובכולם תקוות עולם לנס המיוחל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך
סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך
רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא יתן לי אות.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם
נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים
כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל
על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
היי דליה,
ברוך שובך ציפורה נחמדת.
לא אתיחס למה ששנוי במחלוקת.אלא במה שעבר עלייך מבחינת המשפחה שלך.זהו כאב גדול מספיק.לא היית צריכה עוד את התוספת הזאת.אני מקווה שהשתקמת מאז כמו שאף אני ש...
היי דליה,
ברוך שובך ציפורה נחמדת.
לא אתיחס למה ששנוי במחלוקת.אלא במה שעבר עלייך מבחינת המשפחה שלך.זהו כאב גדול מספיק.לא היית צריכה עוד את התוספת הזאת.אני מקווה שהשתקמת מאז כמו שאף אני שאיבדתי כבר שני בעלים.לא קל.
טובה יקירתי איזה כיף שאת שמחה שחזרתי:-) תודה יפתי.
זה מאד קשה לאבד אנשים אהובים. מזדהה איתך לגמרי.
ואין לי בעיה שתכתבי את דעתך בענין החשוב של רצח רבין.
גם אם היא אינה כדעתי....
טובה יקירתי איזה כיף שאת שמחה שחזרתי:-) תודה יפתי.
זה מאד קשה לאבד אנשים אהובים. מזדהה איתך לגמרי.
ואין לי בעיה שתכתבי את דעתך בענין החשוב של רצח רבין.
גם אם היא אינה כדעתי.