דף חדש
דף חדש
הם חולפים על פני העמק המוריק במונית בדרכם אל עבר בית האבות הסיעודי הנמצא באחד מקיבוצי הסביבה. היא בת 73 והוא בן 88. הוא חולה קשה בחוט השדרה שלו, מרותק לכסא הגלגלים כבר שלוש שנים. לפני כחודשיים היא החליטה שאין לה יותר כוחות לטפל בו, והיא רוצה שהוא יצא מן הבית לבית סעודי. הוא לא הסכים לרעיון, נתקף בפחדים, אך לאחר לחץ מסיבי של בני המשפחה הוא נכנע. היום עוזב את ביתו שבו חי 50 שנה.
הם יודעים שזאת פרידה, פרידה מתוך כעס ולכן הם שותקים. היא לא הבטיחה שתבוא לבקר אותו. היא סומכת על בתה הגרה בקיבוץ סמוך לבית הסיעודי שתבקר את אביה מדי פעם.
מצפונה קצת מציק לה על החלטתה הזו. היא יודעת שהוא לא ישרוד שם ימים רבים, אבל הטינה שהצטברה בליבה לא נותנת לה לשנות את החלטתה.
הם עוברים ליד שקמונה, ישוב שגרו בו כשהיו צעירים. היא נזכרת איך הוא כווטרינר היה "מבלה" מחוץ לבית את רוב שעות היממה. גידול הילדים הוטל עליה והיא נאלצה לעזוב את עבודתה כדיאטנית קלינית. הוא ניהל את כספי המשפחה ולה היה מקציב סכומי כסף קטנים בקמצנות לצרכי הבית. אפילו פנסיה הוא לא עשה לה ועכשיו לא ברור לה אם תוכל להתקיים ממעט הכסף שישאר לאחר אישפוזו. בשלוש השנים האחרונות הוא העביר אליה את ניהול כספי הבית, ומאז היא דואגת שארנקו יהיה ריק תמיד.
ביתם התנהל בחסכנות קיצונית על-פי פקודותיו, כי הוא היה המפרנס. הקציב לה שמלה חדשה פעם בשנתיים, תספורת רק לפני חתונות, ועל צביעת שערות היא אפילו לא חלמה. את הכסף הוא בזבז על קורסים שונים לשיפור השכלתו (זאת היתה אובססיה אצלו), ועל נסיעות לחו"ל, שתמיד היו מאד "נחוצות" להתקדמותו המקצועית. היא ידעה שהוא נפגש בחו"ל עם גרושתו ושהקשר ביניהם לא התפוגג על אף השנים הרבות שחלפו מאז שהם נפרדו.
הוא הסתכל מחלונו וראה את הרפתות של מושב אלוני העמק, אחד מהישובים שהיו תחת חסותו כווטרינר. הוא זכר שהוא היה ווטרינר מאד מוערך. הוא הביא תמיד משכורת יפה הביתה, אבל היא אף פעם לא העריכה את זה. הוא הצטער שהוא לא התגרש ממנה כאשר היא הודיעה לו, ביום הולדתה החמישים, כי עליו לעבור מחדר השינה שלהם, כי הם גמרו לקיים יחסי מין.
מחשבותיו נשאו אותו לשלוש השנים האחרונות שבהן היא מימשה את פנטסיית הנקמה שלה. היא השאירה אותו ללא פרוטה, אף על פי שהם חיו על הפנסיה שלו. היא ניתקה לו את הטלפון ואסרה עליו לדבר עם חבריו. בגדיו בלו והיא לא הסכימה לקנות לו בגדים חדשים "כי מי יודע מתי תסתלק מהעולם".
עתה הרגיש מגורש מביתו. הוא זכר שעלו אלטרנטיבות נוספות מלבד הוצאתו לבית אבות. למשל לקחת עובד זר. אבל היא לא הסכימה שיגור בביתם עובד זר.
הם הגיעו לבית הסיעודי בקיבוץ. הוא הסתכל סביבו וראה דשאים ירוקים, ורדים פורחים, וראה לפתע את פניה המאירים של בתו שציפתה לו בפתח הבית סיעודי. חשב: "אולי אפשר עוד לפתוח דף חדש?"
דף חדש. איתן. בית אבות סיעודי, תחנה אחרונה... סיפור אכזרי, יחד עם זאת, אנושי... כתיבה זורמת תוכן מעניין. אהבתי. (חיוך) נדב.
...דף חדש.
איתן.
בית אבות סיעודי, תחנה אחרונה...
סיפור אכזרי, יחד עם זאת, אנושי... כתיבה זורמת תוכן מעניין. אהבתי. (חיוך) נדב.
לאיתן...
לנקום באיש זקן וחולה ???
סיפור קשה וכואב ...מדוע לא נקמה בו בעודו צעיר ..???
חששה שמה יובדו לה מקורות פרנסתה גם אם דלה ..
לדעתי לאישה זו אין ערכים וראויה לגנא...
לאיתן...
לנקום באיש זקן וחולה ???
סיפור קשה וכואב ...מדוע לא נקמה בו בעודו צעיר ..???
חששה שמה יובדו לה מקורות פרנסתה גם אם דלה ..
לדעתי לאישה זו אין ערכים וראויה לגנאי...
לאיתן תודה ...לילה טוב
לאיתן אכן סיפור עצוב, למה זה צריך להסתיים כך? כך לא מפתחים אהבה וחבל,לחיות יובל שנים רק כדי לנקום האם זו הדרך? למה הם נישאו בכלל? למה נשארו יחד כל כך הרבה שנים? על איזה פרק חדש אתה כותב? הרי הוא צו...
לאיתן אכן סיפור עצוב, למה זה צריך להסתיים כך? כך לא מפתחים אהבה וחבל,לחיות יובל שנים רק כדי לנקום האם זו הדרך? למה הם נישאו בכלל? למה נשארו יחד כל כך הרבה שנים? על איזה פרק חדש אתה כותב? הרי הוא צועד אל הסוף, היא אולי תמצא או לא עלם חמד "במוטקה", ושוב יגיע וטרינר קמצן ומה הלאה? ושאלה אחרונה מתי כבר תכתוב על נושאים משמחים בלי עצב? והרי יש הרבה סיפורים יפים בסביבה שלך ספר אותם,
למיכאל שלום,
שאלת שאלה שגם אני שואל את עצמי מדי פעם: מדוע רוב הסיפורים שלי עצובים. כדי להעמיד דברים על דיוקם חלק מסיפורי אינם עצובים. למשל, "אבא שלי והערבים"; אין דבר העומד בפני הרצ...
למיכאל שלום,
שאלת שאלה שגם אני שואל את עצמי מדי פעם: מדוע רוב הסיפורים שלי עצובים. כדי להעמיד דברים על דיוקם חלק מסיפורי אינם עצובים. למשל, "אבא שלי והערבים"; אין דבר העומד בפני הרצון; זוג מהשמים;צורי רוצה להרגיש שייך.
תראה היוצר אינו יודע בבירור מדוע הוא יוצר סיפורים בעלי גוון מסויים כזה ולא אחר. אני מניח שאני כותב על דברים קשים, שאני מחפש עד היום הסבר למה הם קרו. דווקא ע"י העלאתם על הכתב אני יכול להשלים איתם. קבוצת המגיבים עוזרת לי בכך.
הסיבה השנייה קשורה באמנות הסיפור הקצר. אעלה דברים שכתבתי לא מזמן:
תיאוריה של סיפור קצר
זוהי תיאוריה שפיתחתי במשך 3 סדנאות של כתיבה יוצרת, אבל בעיקרה לקוחה מספרו של בר אפרת, העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא. היוצר בד"כ לא זוכר את הכללים האלו בזמן הכתיבה, כי הוא כותב מהחוויה, אבל קריטריונים אלו מאפשרים לו לבחון את סיפורו כשישוב אליו, ואלו גם קריטריונים המאפשרים לנו להעריך סיפור הצורה אובייקטיבית.
הסיפור חייב להכיל "קונפליקט". בבסיס הסיפור צריכים להיות שני כוחות מנוגדים, הנאבקים זה עם זה. זה יכול להיות כוחות פנימיים (כמו בסיפורי "אהבה ראשונה) או כוחות חיצוניים. בלי קונפליקט אין בסיפור מתח.
עלילה – העלילה בנויה לקראת התרת הקונפליקט. חייבים להיות בה "מפנים" דרמטיים. למשל בסיפור "אחד מל"ו צדיקים" המפנה מגיע עם החלטתו של שאול להתאבד. העלילה כוללת התקדמות לקראת פתרון הקונפליקט, מה שנקרא "שיא" ו"ההתרה". ברגע שהקונפליקט בא להתרתו (העצובה או השמחה) הסיפור מגיע אל סופו (לפעמים יש אפילוג).
הדמויות – הדמויות הן מרכיב חשוב מכל הבחינות, כי הם נושאות את הערכים של היצירה. חשוב לעצב אותן כדמויות נושאות ערכים אבל יחד עם זה כדמויות "עגולות".
מסר – כל יצירה נושאת מסר, משמעות, אמירה ערכית של המחבר. המחבר צריך להיות מודע לה, ולקחת אחריות עליה. אם המסר אינו מוסרי, לי יש בעיה עם זה, אבל לא כולם מסכימים איתי.
מיכאל, נחזור לדיון שלנו. חייב להיות קונפליקט עז בסיפור. קונפליקטים הם לא דבר משמח. גם העלילה אינה יכולה להיות משמחת אחרת היא לא תהיה מעניינת. ה"התרה" היא לפעמים משמחת ולפעמים עצובה.
מה שחשוב לי שכתבה לי חברה לעט, שאני כותב דברים שחתומים בחותם האמת.
יום טוב
לאיתן אין לי ספק שהיו לך תקופות יפות למרות שאני לא קראתי הרבה אודותיך,למשל בית "ספר תיכון" "צבא" אחרי צבא נשים שאהבת ועוד, בכתיבה יוצרת מלמדים אותך לאסוף נתונים ולפתח אותם ואין ...
לאיתן אין לי ספק שהיו לך תקופות יפות למרות שאני לא קראתי הרבה אודותיך,למשל בית "ספר תיכון" "צבא" אחרי צבא נשים שאהבת ועוד, בכתיבה יוצרת מלמדים אותך לאסוף נתונים ולפתח אותם ואין סוף ליצירה,נסה קצת אחרת.
למיכאל שלום,
אמנם הפעם נעניתי לך ופירסמתי סיפור מחוייך, אבל באופן עקרוני שום יוצר לא צריך להינות לבקשות/ הוראות שישנה את אופי כתיבתו, וכך גם אני אנהג.
איתן
לנדב ומדלן תודה על תגותכם. זה סיפור עצוב, אבל בעבודתי כמטפל קשישים אני נתקל גם במקרים כאלה, לצד סיפורים של מסירות בין בני זוג.
ביי איתן