"פיתאום אהבה"לאהרון אפלפד
(ספר מומלץ.)סופר,בן 70 ,אלמן ,שאיבד בתו ואשתו האהובה בשואה וגרוש מאשתו השנייה השנואה,גר בירושלים וסוכנת ביתו ,בת ה35,רווקה,שגרה לא רחוק מביתו דואגת לו.היא ישנה בביתה.ומגיעה כל בקר לנקות את הבית ולדאוג למזונו.היא עוקבת אחר קשיי הכתיבה שלו .הם מדברים מעט.רק מה שנחוץ.לאחר זמן הוא פורץ דרך בכתיבה ואז מתגלה לו שהוא חולה סרטן.היא ,אירנה,מטפלת בו ,מאותו הזמן ,יותר ואף נישארת לישון ליד מיטתו.כשכאביו גוברים עליו היא נכנסת למיטתו ומחבקת אותו.גם הוא כל הזמן הזה אהב אותה.אבל הספר מאד עדין ואהבתם עדינה.הם כבר משוחחים זה עם זו,בשעות שהוא יכול לתפקד ולכתב.
ה"פיתאום"הזה מעניין כי בעבר הוא ממש שנא את הוריו שלא דיברו אף פעם כמעט,את היהדות,כי היה קומוניסט שרוף ועכשיו פיתאום הוא מתחיל להעריך את הוריו שניפטרו וחוזר לאט אל חיק היהדות.איני רוצה לעשות ספוילר,כדי לא לקלקל את הנאת הקריאה .אז אעצור כאן.הספר ניקרא תוך יומיים בקריאה לא רצופה.
"חכמת המזרח"של ניסים אמון(ישראלי ששהה במינזר בבורמה,מוכר מהטלויזיה)הוא ספר שאני קוראת עכשיו.ספר מקסים.ניקרא לאט.מלמד איך לפתח ולחזק את האישיות לפי חכמת הזן.וגם על אמנות המיזרח בכלל.באחד הפרקים מופיע גם סיפור שכבר הארכתי מדי ולא אספר עכשיו.אנשים שנוהגים"לעבוד" על עצמם" (במובן הטוב של המילה)זהו ספר עבורכם.
יש במוטק'ה הרבה מדורים (קהילה או פורום). ויש קהל לכל מדור.
יש כאלה שאינם מוציאים את האף מהמדור אליו הם רגילים.
מה שמראה שבני אדם למרות שהם שונים זה מזה, בהתקרבות איטית גוברים על המכשולים ופתאם יש אהבה!
ול מ-ם יפה כתבת ורצוי שבקהילת הקריאה יהיו יותר כותבים שימליצו ויספרו על ספרים.