מכתב תודה ליושב במרומים 5

מכתב תודה ליושב במרומים 5
אני מודה לך על ההזדמנות שנפלה בחלקי לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך. ובמיוחד אני מודה לך שזימנת לי את הזכות הגדולה להיות במחיצת אשה מופלאה ומיוחדת,  שהאירה לי שעות וימים קשים. האשה הזאת הייתה טובה בת דודי. 
הקשר שלי עם טובה התפתח במקביל לגדילתי.
הכרתי אותה עם עלייתי ארצה יחד עם אמי בהיותי בת עשר, והיא כבר הייתה אשה נשואה ואם לילדה קטנה. אז ראיתי בה דודה מבוגרת וחשתי כלפיה כבוד בלבד.
כשגדלתי והייתי בת בית אצלה ומשפחתה היא הייתה לי בת דוד ורחשתי כלפיה אהבה וקירבה.
כשבגרתי היא הייתה לי אחות גדולה חכמה ותומכת.
החוכמה והעניין שמצאה בכל נושא עוררו בי כבוד והערכה רבה,
הלבביות והדאגה והחום שהפגינה כלפי חוללו בי אהבה כלפיה.
תמיד היא נהגה באנשים בדרכי נועם, בעדינות, בדרך אגב ללא שיפוטיות וללא ביקורת. היא ידעה מה שברירית היא נפש האדם.
היא הייתה נוכחות איתנה ובולטת דווקא בשלווה וברוגע המהורהר שלה. ועמוד תווך להישען עליו ביכולותיה האינטלקטואליים התוססים וזיכרונה המופלג והמופלא.
לא הייתה בה טיפת העמדת פנים או זיוף (ילדים הם הראשונים לחוש בהם) תוכה היה כברה. יושר ואמת והבנה ואמפטיה וטוב היו מתשתית הווייתה. נכסים נדירים כאלה הם יקרי המציאות.
כל מה שהיא הייתה עבורי רק מלאכים מסוגלים להיות והיא בוודאי עכשיו בחברתם.
יהי זכרך, טובה, ברוך. 
 
נ.ב.  אם כל אחד מאיתנו יעלה בזיכרונו את האנשים המיוחדים שפגש בדרך חייו העולם יתמלא ביופי ויגרש לפחות חלקית את החשכה.