האם נכחו נשים במעמד הר סיני
האם הנשים נכחו במעמד הר סיני?
כאשר אנחנו עוסקים בסיפורת המקראית נראה כי הנשים נהנו ממעמד מכובד למדי כפי שהראיתי ברשימותי האחרונות. כאשר אנחנו עוסקים בחוק המקראי נראה כי מעמדה היה רחוק מלהיות שוויוני.
בפרשת יתרו מסופר לנו על מעמד מכונן ונשגב, מתן תורה בהר-סיני, או לפחות מתן עשרת הדיברות. ואכן מתן יסודות לחוקה תוך כדי התגלות אלוהים הוא מאורע מכונן בתהליך גיבוש העם, והחוקה שניתנה שם אמורה היתה ללוות את העם כבר בכניסתו לארץ היעודה, ולעזור לו לבנות חברה מתוקנת. צר לי לקלקל את תחושת השגב וההוד אבל אני מוכרח לשאול איפה והאם היו שם נשים?
לחלק מפרשני ימי הביניים, היה ברור שאכן גם הנשים וגם הטף נכחו במעמד הר סיני. למשל, ראב"ע אשר מסתמך על הברית בפרשת "ניצבים", דברים כ"ט. אבל זהו מעמד אחר– שיצר את ברית חורב, והוא לקוח מספר אחר בחומש, השייך למקור הדויטרונומיסטי המאוחר, ובו באמת נזכרו הנשים במפורש, ונשוב אליו בהמשך.
בפרקנו הן לא נזכרות, ובתיאור המקביל של מעמד ברית סיני, בדברים, פרק ה', שוב נשכחו הנשים. רש"י המסתמך על המדרשים של חז"ל, גורס כי בפסוק : "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"(פרק כ, פס' ד) הכוונה ב"בני יעקב" היא לנשים. מה הסימוכין לכך? על פניו הרעיון או התוספת האלה, רק מוכיחים כי כבר חז"ל ואחריהם רש"י חשו בחסרונן של הנשים בטכסט הזה.
בפרקנו יש כמה הוכחות שכל המעמד כוון רק לגברים, למשל ההוראה: "היו נכונים לשלשה ימים, אל תגשו אל אשה" (שם, י"ט, ט"ז). לחזקוני, פרשן ימי הביניים ברור שלא רק הצו להתרחק מאשה מכוון לגברים, אלא גם הביטוי "היו נכונים" כוון רק לגברים.
אם ניכנס לטקסט עצמו של עשרת הדיברות נשתכנע ביתר שאת שהנשים לא היו שם. כל הפניות נעשות בלשון זכר, גוף שני: "לא תעשה לך","לא תגנוב", "זכור" וכו' (בפרשת "ניצבים" מתואר טקס כריתת ברית הכולל את הנשים, ושם הפנייה היא בגוף שני רבים...).
אולי זה קצת קטנוני מצדי, אבל אני שמתי לב שבין אלו ששובתים בשבת לא מוזכרת האשה. גם לא בנוסח השני של הדיברות בספר דברים.
הדיבר העשירי מוכיח בבירור שהדיברות נאמרו לגברים, כי מה אשה תעשה עם הוראה כזו: "לא תחמוד בית רעך, לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך"? האשה קיבלה כאן מקום כבוד בין פריטי רכוש הגבר – בין הבית לעבד, בנשימה אחת עם השור והחמור. למעשה היא הורדה לדרגת רכוש.אין מקריות במקרא שעבר לא מעט עריכות, וברור שמחבר התיאור של מעמד ברית סיני לא כלל את הנשים בכוונה תחילה, כלומר בהתאם לתפיסתו את מעמד האשה.
אבל צריך לזכור שבמקרא יש הרבה קולות, ואין רק הקול השוביניסטי. בפרשת "ניצבים" שבספר דברים ישנו תיאור אחר לגמרי של ברית שה' כורת עם העם, והפעם באמת כל העם שותף: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם – כל איש ישראל. טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך. לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו אשר ה' אלוהיך כורת עמך היום" (דברים, כ"ט, ט-י"א). נשים לב כי בפרשה זו מדבר הדובר אל הנוכחים בגוף שני רבים, בעוד שבמעמד סיני הוא מדבר בגוף שני יחד, וזה לא מקרה. ספר דברים משנה לטובה את היחס לנשים בשורה שלמה של נושאים.
המסר "המנחם" בשבילנו העולה מהאפולוגטיקה של חז"ל ופרשני ימי הביניים, הוא שאנחנו יכולים לראות כי לאחר הרובד הפונדמנטליסטי, המצוי בסיפור מעמד הר סיני שבשמות, המדיר את הנשים מקהל ישראל, ישנה התפתחות בהכרה בחשיבותן של הנשים כחלק מהעם. התפתחות זו מתחילה כבר במקרא, בספר דברים, עוברת לחז"ל ולפרשני ימי הביניים.
לעומת זאת ראיית הנשים כחלק שווה זכויות מהעם, עדיין נתקלה בראשית המאה העשרים בהתנגדות ממושכת ותקיפה של החרדים (וביניהם אפילו הרב אברהם קוק) להשתתפותן בבחירות למוסדות הישוב .
איתן קליש
רק חז"ל ,שהרחיקו נשים ושראו בהן יצורים דרגה בית,רק הם היו מסוגלים לשאול את השאלה הזאת כדי לענות בשלילה.
הדיבר בלשון זכר היה כך כי הגבר היה האחראי על מעשיהם של בני משפחתו.לא רק הגבר,האבא,אלא אפילו הסבא אפילו ראש השבט.
כל העם היה שם.שאם לא היו כותבים להרחיק את הנשים .המיוחד בקבלת התורה היה שכל העם היה עד לארועים.לכן כשמשה מספר שהלויים הרגו את העובדים לעגל,כתוב בנבואת משה לשבטים בסוף שהוא מברך את שבט לוי שהרגו אפילו את בני משפחתם"אביו ואמו לא הכיר"שאם הנשים לא היו שם,לא היו הורגים אותם על עברות וחוקים שהן לא קיבלו.זה המבדיל בין הנצרות ליהדות.בנצרות רק ישוע דיבר עם האלוהים,ביהדות כל העם שמע את הקולות וראה את המראות.השאלה עצמה ,מצד חז"ל,היא שוביניסטית מאד.
האחרונים עיוותו את התורה והפכו אותה קרדום לחפור בה,להתאים אותם לרעיונותיהם.לכן נשים,אינן מצוות ללכת,לדעתם לבית הכנסת וכמעט אין להן מיצוות לדעתם.
אסור להקשיב לקול של אשה שרה ואסור לשבת לידה.היצר שלהם כל כך חזק שאפילו קול של אשה עלוללהביא אותם לידי אונס או מעשה מגונה.לכן אני ממש לא רוצה להתקרב לדעות שלהם..הנה,ראה מה קורה בכתל.האם שלמה הפריד בעזרת נשים ועזרת גברים?בטח חזל יענו בחיוב אין לנו שום עדות לכך,אלא בדיוק להיפך.הנה מרים וחברותיה שרו,ואף אחד לא כיהה בידם..חזל בשבילי זה לא תורה.