אלוהים עורך ניסיונות בבני אדם
אלוהים המנסה:
מוסכם על מפרשים קדמונים כי פקודתו של אלהים לאברהם, "לך לך, וגו'" שהיא ציווי לעזוב את מולדתו ואת משפחתו,[1] היא אחד מעשרת הניסיונות שבהם ניסה הקב"ה את אברהם (ספר היובלים יב, ב - ו[2], משנה אבות, ה, ג, ועוד)[3]. מה היו הניסיונות האחרים לפי ספר היובלים, יט, ח': "אלוהים ידע כי נאמן אברהם...כי ניסהו בארצו וברעב, וינסהו במלכים וינסהו עוד באשתו בהילקחה ממנו ובמילה, וינסהו בישמעאל ובהגר אמתו כאשר שילחם, ובכל אשר ניסהו נמצא אוהב נאמן, ולא בושש לעשות ואוהב ה'" (י"ז, י"ז). על אלו יש להוסיף את ניסיון העקדה, שבה נאמר בפירוש "והאלהים נסה את אברהם" (כב, א). למרבית המקורות משותפת התפיסה כי העקדה היא הניסיון הקשה מכולם, וכי יש קשר הדוק בינה לבין הניסיון הראשון של "לך לך". עובדה זו טבעה לדעת שנאן כל קורות אברהם בחותם של ניסיונות[4]
התפיסה כי אחת מתכונותיו של ה' היא העמדת קרוביו ונאמניו בניסיון, מקבלת אישוש ממקורות נוספים במקרא: דברים פרק יג : לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל־חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת־יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם:
דברים פרק ח פסוק ב: וְזָכַרְתָּ אֶת־כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם־לֹא:
איוב פרק א וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל־הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְקֹוָק:לאור הכתובים הללו, הבאים מכתובים מגוונים, ניתן לראות כי אחת מתכונותיו של האל, המתבלטת כבר במחזור סיפורי אברהם, היא היותו מנסה "סדרתי", שאף פעם לא די לו בסימני האהבה של יקיריו, והוא צריך עוד ועוד הוכחות לנאמנותם המוחלטת[5]. יש לציין, כי ניתן להגיד שה' נסוג ברגע האחרון מכוונתו לאלץ את אברהם לשחוט את בנו, ובכך ניצל גם כבודו כמצווה לעשות מעשה בלתי מוסרי הנוגד את כל תורתו[6].
[1] ווינפלד מעולם התנ"ך, בראשית, עמ' 91 [2] כהנא א',הספרים החיצוניים, מסדה, ת"א, כרך ראשון, עמ' רנ"ח [3] משנה מסכת אבות פרק ה משנה ג: עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום. [4] שנאן א', פרקי אבות, ידיעות אחרונות חמד, ירושלים, תשס"ט [5] ליכט סבור כי המשותף לכל הניסיונות במקרא הוא ש"האל מנסה את האדם כדי לדעת אם יקיים את מצוותיו או לא (ליכט י, הניסיון, עמ' 17) [6] מיילס ג', אלוהים: ביוגרפיה, תרגום, ר' הכהן, ישראל, תשנ"ח, עמ' 323
מוסכם על מפרשים קדמונים כי פקודתו של אלהים לאברהם, "לך לך, וגו'" שהיא ציווי לעזוב את מולדתו ואת משפחתו,[1] היא אחד מעשרת הניסיונות שבהם ניסה הקב"ה את אברהם (ספר היובלים יב, ב - ו[2], משנה אבות, ה, ג, ועוד)[3]. מה היו הניסיונות האחרים לפי ספר היובלים, יט, ח': "אלוהים ידע כי נאמן אברהם...כי ניסהו בארצו וברעב, וינסהו במלכים וינסהו עוד באשתו בהילקחה ממנו ובמילה, וינסהו בישמעאל ובהגר אמתו כאשר שילחם, ובכל אשר ניסהו נמצא אוהב נאמן, ולא בושש לעשות ואוהב ה'" (י"ז, י"ז). על אלו יש להוסיף את ניסיון העקדה, שבה נאמר בפירוש "והאלהים נסה את אברהם" (כב, א). למרבית המקורות משותפת התפיסה כי העקדה היא הניסיון הקשה מכולם, וכי יש קשר הדוק בינה לבין הניסיון הראשון של "לך לך". עובדה זו טבעה לדעת שנאן כל קורות אברהם בחותם של ניסיונות[4]
התפיסה כי אחת מתכונותיו של ה' היא העמדת קרוביו ונאמניו בניסיון, מקבלת אישוש ממקורות נוספים במקרא: דברים פרק יג : לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל־חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת־יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם:
דברים פרק ח פסוק ב: וְזָכַרְתָּ אֶת־כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם־לֹא:
איוב פרק א וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל־הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְקֹוָק:לאור הכתובים הללו, הבאים מכתובים מגוונים, ניתן לראות כי אחת מתכונותיו של האל, המתבלטת כבר במחזור סיפורי אברהם, היא היותו מנסה "סדרתי", שאף פעם לא די לו בסימני האהבה של יקיריו, והוא צריך עוד ועוד הוכחות לנאמנותם המוחלטת[5]. יש לציין, כי ניתן להגיד שה' נסוג ברגע האחרון מכוונתו לאלץ את אברהם לשחוט את בנו, ובכך ניצל גם כבודו כמצווה לעשות מעשה בלתי מוסרי הנוגד את כל תורתו[6].
[1] ווינפלד מעולם התנ"ך, בראשית, עמ' 91 [2] כהנא א',הספרים החיצוניים, מסדה, ת"א, כרך ראשון, עמ' רנ"ח [3] משנה מסכת אבות פרק ה משנה ג: עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום. [4] שנאן א', פרקי אבות, ידיעות אחרונות חמד, ירושלים, תשס"ט [5] ליכט סבור כי המשותף לכל הניסיונות במקרא הוא ש"האל מנסה את האדם כדי לדעת אם יקיים את מצוותיו או לא (ליכט י, הניסיון, עמ' 17) [6] מיילס ג', אלוהים: ביוגרפיה, תרגום, ר' הכהן, ישראל, תשנ"ח, עמ' 323
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אני מסכימה לדבריך בעניין "המנסה הסידרתי"
(והפסוקים שהבאת כ'עדות' לכך).
לא פעם אנו פוגשים בני אדם ש'ירשו' כנראה
תכונה זו, והם מעמידים את יקיריהם ונאמניהם
שוב ושוב בנסיון, כי אינם מסתפקים ולא די להם
בסימני הקירבה וחאהבה שלהם..... ותמיד מחפשים
הוכחות לאהבתם ולנאמנותם...
המשך שבוע נעים ורגוע מעליזה
הרעיון שאלוהים מעמיד אנשים במבחן - למשל עקידת יצחק, לבחון את נאמנותו של אברהם אליו? ועוד מבחנים, שכביכול אלוהים מטיל על בני האדם, לבחון נאמנותם אליו - לא הגיונית כלל, ומכאן אמירה לא נכונה.
ומדוע? כיוון לפי התורה והדת היהודית, כתוב: אלוהים, יודע כל מעשה האמור לקרות וקורה בעולמו!
כך כתוב שוב ושוב... ושוב בספר הספרים. אלוהים יודע הכל...
יוצא מזה אלוהים איננו זקוק "לעשות מבחנים" לבני האדם. אלוהים יודע מראש כל האמור לקרות!
מבחנים עושה האדם. כיוון שהוא איננו יודע, ומבקש לדעת תוצאות הנבחן, ולפי התורה, אלוהים כן יודע התוצאות...
בית הספר עורך מבחנים לתלמידים כי הוא לא יודע, ומבקש לדעת רמת הידע שלהם במהלך שנת הלימודים? אלוהים כן יודע...
מוסדות להשכלה גבוה, עורכים מבחני קבלה למועמדים המבקשים להתקבל לפקולטות השונות, כדי לדעת רמת ידיעותיו של המועמד. ולפי התורה אלוהים יודע, לכן הוא איננו זקוק לבחון את המועמד, הוא יודע. (חיוך)
מסקנה: האמירה - 'אלוהים "בוחן" - זו אמירה ברמה ארצית וחשיבה אנושית הסותרת את הכתוב בתורה. תקנו אותי אם אני טועה (חיוך). שבוע טוב ומבורך.
אלוהים של המקרא אינו יודע מראש האם האדם יעמוד בניסיון או לא. הפרשנות שאתה הבאת, שאלוהים יודע הכל מראש, שייכת לפרשני ימי הביניים, שהיו אמונים על מסורת פילוסופית.
חוקר תנ"ך דגול בן-זמננו אומר זאת בפרוש בספרו על הניסיון במקרא: " המשותף לכל הניסיונות במקרא הוא שהאל מנסה את האדם כדי לדעת אם יקיים את מצוותיו או לא.| (ליכט י, הניסיון, עמ' 17).
ואכן הדוגמאות שהבאתי מוכיחות הטענה הזו:
דברים פרק יג : לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל־חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת־יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם:
דברים פרק ח פסוק ב: וְזָכַרְתָּ אֶת־כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם־לֹא:
איוב פרק א וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל־הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְקֹוָק:
בברכה איתן
אני מגיבה כאן רק בשמי....
כותרת הבלוג של איתן היא "אלוהים כמנסה סידרתי"
(ולא כבוחן או בודק ידע...)
ואני, בתגובתי לא הזכרתי את האל, אלא הזכרתי את
הפסוקים שהביא איתן (כעדות). וכפי שבודאי שמת לב-
התיחסתי לעיניין הנסיונות הרבים של אדם להיווכח בנאמנות וכנותם
של המאמינים בו, לכנותם ולאהבתם...
ואין לי כלל ויכוח ''אם האל מכוון או יודע מראש את התוצאות''
כדבריך....ואין כאן בכלל בחינות ידע אלא רק נסיונות להוכיח
שהוא (המנסה) אכן מוערך ונאהב.....
ערב טוב לך מעליזה
המשך כתיבה פוריה. (חיוך).