מוטקה > בלוגים > הבלוג של שלום הלוי . > כשרות לפסח על פי "תורת ישראל".

כשרות לפסח על פי "תורת ישראל".

כשרות לפסח על פי

לחברי היקרים.

בכתבה האחרונהשכתבתי, דיברתי על חוקי הכשרות היהודיים שאינן מ"תורת ישראל".
הפעם אעלה את נושא הכשרות לפסח.

הרבנים היהודיים מתערבים במטבח האישי של כל אחד מאיתנו ע"י חותמת כשרות לפסח המכניסה הון רב לכיסיהם. כשרות שאף היא אינה מ"תורת ישראל".

הכלל הרבני הוא שישנם שני סוגי יהודים בפסח.
אלו שאינם אוכלים קטניות ואורז בפסח , קרי "האשכנזים".
ואלו שאוכלים קטניות ואורז בפסח, קרי "הספרדים"

מעניין שהאשכנזים מתרצים את אי אכילת קטניות ואורז בפסח משום שאלו מוצרים שיש להשרות אותם והם "מתנפחים" בדומה לבצק שמתנפח ע"י שמרים. אבל... משום מה הכשרות האשכנזית "מכשירה" אבקת אפיה שגם היא "מנפחת בצק".

כאן אנו רואים בעצם שאין אחידות דעות ביהדות וישנם שני קבוצות נפרדות.

אולם, שני הקבוצות הרבניות הללו, החליטו  שגם קמח לסוגיו הוא לא כשר לפסח.
אך בעצם את המצות עושים מקמח חיטה שהוא מוצר חי שניתן לעבד אותו ולא מ"קמח מצות" .

בעבר , ניסיתי לקנות קמח "כשר לפסח" לאפיית מצות טריות, אולם בטחנת הקמח היחידה המייצרת "קמח כשר לפסח", סרבו למוכור לי את הקמח עם תעודת כשרות לפסח, בטענה שהקמח כשר, אך מכשירים רק את תהליך ההכנה של המצות .

כידוע, עד לפני כ-180 שנים בערך, בכל בית יהודי היו מכינים "מצות טריות" לפסח, שהן בדומה ללאפות העשויות מקמח ומים בעיקר. כיום, בביתם של רבנים ממשיכים לעשות זאת כי להם מותר מה שלא מותר לחסידיהם.
ישנם מקומות כבני ברק למשל, שם מוכרים מצות טריות בפסח בעלות של כ-80 ש"ח ל-5 מצות/לאפות כשרות לפסח.

לשאלתי את הרב האחראי על כשרות לפסח בבד"ץ "בית יוסף" בהשגחתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל (משגיח מקברו) נאמר לי שאין לסמוך על האישה היהודיה שתאפה מצות לפסח על פי חוקי הכשרות ההלכתיים ו/או של הרמב"ם.

מדוע ניתן היה לסמוך על האישה היהודיה במשך אלפי השנים שעברו ופתאום היא אינה כשירה לכך ? כנראה התשובה תלויה בזה שמעבודתה לא יהיה להם הכנסה של כסף מהמצאות של חוקים ומצוות שאינן כתובות ב"תורת ישראל".

הדבר היחידי שנאסר לאכול בפסח ע"י "תורת ישראל", זה "מחמצת" ו"שאור" . זאת מפני שהכנת בצק עם מחמצת או שאור לוקחת זמן רב לתפיחה, לכן בני ישראל ביציאתם ממצרים הזדרזו והכינו לאפות מבצק ללא מחמצת או שאור.

מה הם מחמצת או שאור ?

מחמצת - זהו קמח ומים המעורבבים יחדיו ומוכנסים לכלי לא סגור או סגור חלקית למשך כשבוע בכדי שיתפו נבגי שמרים הנמצאים באויר שיחמיצו את הבצק. כך מכינים "גור מחמצת" . 
לאחר כשבוע, לוקחים חלק מ"גור המחמצת" ומוסיפים אותו לבצק שממנו עושים לחם , בכדי שיקבל טעם חמצמץ. מאידך, מוסיפים לגור המצמצת קמח חדש ומים אך מכניסים אותו הפעם למקרר. עד האפיה הבאה.
שאור - הוא מעין בירה שנוצרת מהשריית גרעיני שעורה או חיטה , גם כאן נוצרת החמצה של הנוזל אותו מוסיפים לבצק . 

בכל מקרה, בצק בתוספת מחמצת או שאור, יש להם גורם התפחה. לכן נאסרו בפסח. ככתוב בספר שמות יב,יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת:  עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ--בָּעָרֶב.  יב,יט שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם:  כִּי כָּל-אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל--בַּגֵּר, וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.  יב,כ כָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ; בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת. 

לאחרונה , חברת אוסם מפרסמת "קמח עם שמרים" כשר לפסח כמובן בהשגחת הרבנות.
כאן הבעיה היא לא הקמח, אלא השמרים שאסור לצרוך אותם בפסח. ואם הרבנים הכשירו מוצר זה, הבה נצפה לתגלית הבאה של "הכשרת חזיר".

לאור האמור לעיל, אם מותר לרבנים לאפות מצות טריות לפסח, אז מותר גם לכם קוראי הנאמנים.
אז קבלו מתכון.

מתכון לאפיית "מצות טריות לפסח".

מצרכים ל- 4 מצות :
 1 כוס קמח מנופה .
3/4 כוס מים.
קורט מלח לפי הטעם
ניתן להוסיף ביצה אחת.

שמן זית או שמן אחר.
מחבת לטיגון או תבנית אפיה.

מערבבים את המוצרים עם מעט שמן בקערה.
מחממים שמן במחבת או מחממים תבנית משומנת בתנור.

יוצקים שכבות דקות (כמו בלינצ'ס מהבלילה מטגנים /אופים עד ליצירת מעטה חום.

כל התהליך אורך כ-15 דקות +- . כשר אפילו ביחס לכתוב בהלכות הרמב"ם המגביל ל-18 דקות אפיה..

בתיאבון.

בכבוד רב
שלום הלוי.
 

תגובות  2  אהבו 

3748
לשלום הלוי חג שמח,

פרשת כאן את הדברים במלוא הסתירות שבהם ובכל הבעיתיות.הכי מרגיזה אותי ההתערבות שלהם בחיינו הפרטיים.
 שלום הלוי היקר רבינו בצוק-העיתים מינהגים מיתערבבים עם מיצוות - מסורת נידחקת ע״׳י חוקים ומה שלומך?ושלומם של יתר בני-האדם? מתי יחלו לעסוק בעיקר ולא בטפל והתפל?!? הפוסט שלך היה בשבילי מענ...
 שלום הלוי היקר רבינו בצוק-העיתים

מינהגים מיתערבבים עם מיצוות

- מסורת נידחקת ע״׳י חוקים

ומה שלומך?ושלומם של יתר בני-האדם?

מתי יחלו לעסוק בעיקר ולא בטפל והתפל?!?

הפוסט שלך היה בשבילי מעניין ומרתק לקריאה

כמו קריאה אנתרופולוגית-סוציולוגית-פסיכולוגית

*אגב*הגירסה שידועה לי בנוגע ליוצאיי-אשכנז ואי אכילת קיטניות בפסח:שבעבר מאותו בית מיסחר ניקנו גם דגנים וגם קיטניות,ואופן הובלתם היתה בשקים גדולים ועל-כן היה מקום לחשש......ששששש....

כאמור לעיל......קוריוזים תמיד היו ויהיו

השאלה האם אנו במישעול האהבה והאחווה-או-ששששש......
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

מה ההבדלים בין "היהדות כדת, לבין "תורת ישראל"
שמי שלום הלוי, אני עוסק בחקר תורת ישראל ומנהגי העם העברי בתקופת המקרא, מזה עשרות שנים. על פי מחקרי ועל...
לקריאת הפוסט
חוקי הכשרות
לחברי היקרים. היום בערב , בתוכנית "המערכת" של מיקי חיימוביץ, תהיה תוכנית שנושאה "חוקי הכשרות ואיך הם משפיעים על יוקר המחייה" . כמוכם, עדיין לא ראיתי את התוכנית, אבל מאחר ואני עסקתי ועוסק בנושא,...
לקריאת הפוסט
האם הנחת תפילין היא מ"תורת ישראל" ?
מנהג הנחת התפילין. מאמר "מקראון" העדה הקראית. 30.10.2015 סיכום : שלום הלוי . מנהג 'הנחת תפילין' הרבני נשאב ממנהג אלילי מעמים פאגאנים. אין ספק, התפילין הפכו זה מכבר ללא פחות מאשר ספינת הדגל...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה