הויכוח על התפתחות המונותיאיזם בעם ישראל חלק ב'

קויפמן ממשיך וטוען: גם אם היו התחלות של מונותיאיזם בעמים אחרים, כגון מצרים ובבבל, עובדה שהן לא הבשילו שם למונותיאיזם אמיתי, ולמעשה נעלמו כעבור כמה זמן.
אין לדעת מתי נולדה אמונת הייחוד. יש "המקדימים אותה לימי אברהם, ויש המקדימים אותה לימי משה. מה שחשוב הוא שהיא יצירה תרבותית חדשה שנולדה מתוך "הרוח היוצר של עם ישראל".
האסכולה האבולוציונית טוענת בניגוד לקויפמן, שאמונת הייחוד נתהוותה בדרך של התפתחות מודרגת מתוך האמונה האלילית. את הגשר הם מוצאים בדרכים שונות. יש טוענים שאמונה זו הייתה בראשיתה אף היא אלילית או קרובה לאלילות, ואלוהיה היה אל מקומי או לאומי, שרק במשך הזמן נעשה לאל יחיד. מכל מקום רווחת הדעה שהאמונה הישראלית לא כללה מתחילתה שלילה מוחלטת של האלילות. המונותיאיזם נוצר רק בתקופת הנביאים הקלאסיים והיה נחלתו של חוגים מצומצמים בעם (לוויים, בני רכב נביאים ובני נביאים). ישראל בכלל היה בתקופה זו עם אלילי. רק אחרי החורבן נעשתה אמונת הייחוד לאמונת העם.
בשלב זה עובר קויפמן למתקפה על אסכולת ההתפתחות: התפתחות האלילות לא הביאה לאמונת ייחוד בשום עם ובשום זמן. כמה שנקרב את אמונת היחוד לאלילות וכל כמה דרגות ביניים שנקבע, לא נוכל לברר את העיקר – מדוע אמונת הייחוד התפתחה דווקא בישראל.
ההבדל בין ההוויה האלילית להוויה של אמונת הייחוד הוא מהותי איכותי ולא כמותי. האלוהות המיתולוגית כפופה למערכת הוויה עליונה שמעליה ישנם חוקי הטבע, הגזרה הקדומה וכו'[1]. האלוהות הישראלית, אינה מיתולוגית, אינה כפופה לשום מערכת הוויה עליונה – היא רצון שליט עליון. יש כאן ראשית מוחלטת, יצירה חדשה, תפיסה חדשה של העולם, לא אלילית, ששום התפתחות של האלילות לא תבאר אותה.
אמונת ישראל לא הייתה גם בראשית תולדות עם ישראל רעיון תלוש, עניין לחוגים ומסדרים, אלא הפרתה את חיי העם, וטבעה אותם בחותמה[2].אפשר להוסיף לדברים אלו כמה הערות של ג'. ארנסט רייט, המשתייך לאותה אסכולה כמו קויפמן. רייט מנסה לחדד את ההבדלים בין דת ה' לאלים המיתולוגיים על מנת להוכיח שלא היה יכול להתרחש מעבר הדרגתי מאלילות למונותיאיזם: אלוהי ישראל אין לו מיתולוגיה. הואיל וברקע הראשוני של התגלותו עומדת ההיסטוריה ולא הטבע, היו מאמציהם של בני ישראל מכוונים לספר את פרשת עברם במונחים של פעולות אלוהים. לא היה שום צורך במיתוסים על הטבע. אלוהים, לדוגמה, לא היה מת וקם לתחיה דוגמת הבעל או תמוז.[3] כאשר עם ישראל השתמש במיתוס (ישעיהו נ"א, ט"ו,) הוא עשה לו היסטוריזציה, הוא שולב בדברי ימי העם.אולברייט מאפיין את אלוהי ישראל על מנת להדגיש את נבדלותו מאלוהי העמים כך: הוא אלוהים הבורא כל והנותן חיים לכל חי. הוא אלוהי המשפט והצדק, הוא נטול מיניות ומיתולוגיה. הוא אינו נראה לעיני אדם, אין להתיר עשיית צלמו בצורה פלסטית, הוא אינו מוגבל לחלק מבריאתו (שמיים או ארץ). הוא נעלה על פני כל יצור נברא – גרמי שמים, מלאכים וכו'. הוא בחר את עם ישראל, ע"י ברית, להיות לו לעם סגולה המודרך לפי חוקיו[4]. [1] ראה נספח ב' [2] קויפמן, מבוא, כרך א, עמ' לב - לה [3] רייט, עמ' 21 - 22 [4] W.F. Albright, Archaeology and the religion of Israel (Baltimore, 1942), p.116
אין לדעת מתי נולדה אמונת הייחוד. יש "המקדימים אותה לימי אברהם, ויש המקדימים אותה לימי משה. מה שחשוב הוא שהיא יצירה תרבותית חדשה שנולדה מתוך "הרוח היוצר של עם ישראל".
האסכולה האבולוציונית טוענת בניגוד לקויפמן, שאמונת הייחוד נתהוותה בדרך של התפתחות מודרגת מתוך האמונה האלילית. את הגשר הם מוצאים בדרכים שונות. יש טוענים שאמונה זו הייתה בראשיתה אף היא אלילית או קרובה לאלילות, ואלוהיה היה אל מקומי או לאומי, שרק במשך הזמן נעשה לאל יחיד. מכל מקום רווחת הדעה שהאמונה הישראלית לא כללה מתחילתה שלילה מוחלטת של האלילות. המונותיאיזם נוצר רק בתקופת הנביאים הקלאסיים והיה נחלתו של חוגים מצומצמים בעם (לוויים, בני רכב נביאים ובני נביאים). ישראל בכלל היה בתקופה זו עם אלילי. רק אחרי החורבן נעשתה אמונת הייחוד לאמונת העם.
בשלב זה עובר קויפמן למתקפה על אסכולת ההתפתחות: התפתחות האלילות לא הביאה לאמונת ייחוד בשום עם ובשום זמן. כמה שנקרב את אמונת היחוד לאלילות וכל כמה דרגות ביניים שנקבע, לא נוכל לברר את העיקר – מדוע אמונת הייחוד התפתחה דווקא בישראל.
ההבדל בין ההוויה האלילית להוויה של אמונת הייחוד הוא מהותי איכותי ולא כמותי. האלוהות המיתולוגית כפופה למערכת הוויה עליונה שמעליה ישנם חוקי הטבע, הגזרה הקדומה וכו'[1]. האלוהות הישראלית, אינה מיתולוגית, אינה כפופה לשום מערכת הוויה עליונה – היא רצון שליט עליון. יש כאן ראשית מוחלטת, יצירה חדשה, תפיסה חדשה של העולם, לא אלילית, ששום התפתחות של האלילות לא תבאר אותה.
אמונת ישראל לא הייתה גם בראשית תולדות עם ישראל רעיון תלוש, עניין לחוגים ומסדרים, אלא הפרתה את חיי העם, וטבעה אותם בחותמה[2].אפשר להוסיף לדברים אלו כמה הערות של ג'. ארנסט רייט, המשתייך לאותה אסכולה כמו קויפמן. רייט מנסה לחדד את ההבדלים בין דת ה' לאלים המיתולוגיים על מנת להוכיח שלא היה יכול להתרחש מעבר הדרגתי מאלילות למונותיאיזם: אלוהי ישראל אין לו מיתולוגיה. הואיל וברקע הראשוני של התגלותו עומדת ההיסטוריה ולא הטבע, היו מאמציהם של בני ישראל מכוונים לספר את פרשת עברם במונחים של פעולות אלוהים. לא היה שום צורך במיתוסים על הטבע. אלוהים, לדוגמה, לא היה מת וקם לתחיה דוגמת הבעל או תמוז.[3] כאשר עם ישראל השתמש במיתוס (ישעיהו נ"א, ט"ו,) הוא עשה לו היסטוריזציה, הוא שולב בדברי ימי העם.אולברייט מאפיין את אלוהי ישראל על מנת להדגיש את נבדלותו מאלוהי העמים כך: הוא אלוהים הבורא כל והנותן חיים לכל חי. הוא אלוהי המשפט והצדק, הוא נטול מיניות ומיתולוגיה. הוא אינו נראה לעיני אדם, אין להתיר עשיית צלמו בצורה פלסטית, הוא אינו מוגבל לחלק מבריאתו (שמיים או ארץ). הוא נעלה על פני כל יצור נברא – גרמי שמים, מלאכים וכו'. הוא בחר את עם ישראל, ע"י ברית, להיות לו לעם סגולה המודרך לפי חוקיו[4]. [1] ראה נספח ב' [2] קויפמן, מבוא, כרך א, עמ' לב - לה [3] רייט, עמ' 21 - 22 [4] W.F. Albright, Archaeology and the religion of Israel (Baltimore, 1942), p.116
תגובות
1
אהבו
0
871

המונותיאיזם בעם ישראל חלק ב'
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות