אופניים, לא רק נוסטלגיה.
בימים ההם, כשהיינו ילדים, בני נוער צעירים, הכבישים היו צרים, כלי הרכב מעטים גם פרטיים גם ציבוריים, המרחקים גדולים, היו אופניים לא רק לילדים, גם למבוגרים.
כלי תחבורה - לביה"ס, לתנועה, לים, לעבודה. בלי הילוכים...
לטיול ובילוי.
בבקרי שבת חורפיים נסענו לגבעת הכלניות, לקטוף כלניות ורקפות, אז עוד היה מותר... לביצות ליד נחל קישון לקטוף נרקיסים.
אחרי ערב ששי בתנועה רכבנו לחיפה לאכול חומוס אצל איסכנדר, עלינו להדר וירדנו דרך גשר רושמיה, והירידה ארוכה, תלולה ומפותלת. פחד!
בשבתות נסענו לאכול חומוס בעכו אצל אבו כריסטו, ישר או שהקדמנו וערכנו "טור דה זבולון" קודם – הקפנו את כל עמק זבולון, עליות ירידות פיתולים מרחקים כרגיל, להגיע לאבו כריסטו מזיעים ורעבים לשבת ליד הים, להנות מהרוח, להאכיל את הדגים - תענוג...
והיו הקלקולים – תיקוני פנצ`רים, שרשרת נופלת, שמיניות בגלגלים... ושברים. בדר"כ יד...
גם היום אני רוכבת על אופניים – יוצאת כל בקר לאויר הצלול, לריחות הפריחה, לצבעים, לציוץ הציפורים.
בתמונה, תמונה שצילמתי מחלון הרכבת, שני צעירים שירדו, הציבו את אופניהם, התעטפו בטליתות, לתפילת שחרית...
כילידת ותושבת חיפה אני מודה לך על שעוררת
זכרונות מימים עברו, והזכרת שמות שכמעט נשכחו.
אמנם לא היו אופניים מרובות (בעיר עם כ"כ הרבה עליות וירידות...)
אבל ברחוב יפו בעיר יכולת לשכור זוג אופניים (בשני גרוש...).
כן, היו זמנים יפים ואנחנו היינו ....צעירים !!!
תודה על הזכרונות, שגררו גם זכרונות אחרים ומרגשים..
כל טוב והמשך חג שמח מעליזה
תמונה באמת מיוחדת
בילדותי ונעוריי, תקופת האופניים המדוברת לא הייתי חיפאית. הייתי קרייתית, קרית מוצקין אח"כ קרית ביאליק. משם נסענו לגבעת הכלניות שליד אפק, שם היה הבסיס לטיולים לקישון, חיפה ועכו....
היום אני באזור השרון - רוכבת כל בקר - הצפורים מלוות אותי בציוץ...
טובה, תודה, גם אני חושבתשהתמונה מיוחדת...
אכן , לעומת הערים-----בקריות תמיד היתה 'תנועת אופנים' ערה מאד.
ילדי ונכדי, תושבי הקריות כיום, כאילו נולדו מחוברים לאופנים..(חיוך)
המשיכי ברכיבה בלווי הצפורים ובלווית ברכותי לבריאות טובה וכל טוב!
חג שמח מעליזה