מיומנה של חייהלה התינוקת העשירית

היי לכל אלו שעוקבים,
היות ובעוד מספר ימים אהיה בת חודש, אני מרשה לעצמי לרכל קצת.
אז אתמול נחתו אצלנו שני חייזרים. פה כולם קוראים להם סבא וסבתא מהרצלייה, אבל אני בטוחה שהם נחתו פה מגלקסיה אחרת ורחוקה. הם שונים מהמקומיים בזה שלסבא אין זקן ואין פאות. יש לו כיפה גדולה ושחורה שבעזרתה הוא מנסה להסתיר את הקרחת. אני חושבת שבעוד מספר שנים אפילו השטריימל של אבא לא יוכל לעזור. הוא נראה אבוד לגמרי. לא מנשק מזוזות, לא נוטל ידיים לפני ארוחה ולא מבדיל בין הכיור החלבי לבשרי.
החייזרית השנייה שכולם קוראים לה סבתא נראית מוזר ביותר עם כובע שמזכיר לי את צלחות הלוויין של יס. עם החצאית הארוכה שלה היא בקושי מסתדרת ודורכת עליה לעיתים.
עם נחיתתם, ההמון המשולהב מתעלם מסבא ומסתער לעבר בעלת הכובע המוזר, מכתר אותה ומנסה לבזוז את השקיות ניילון שהביאה. בערך ארבעה עשרה דקות לאחר מכן הדירה נראית כמו אחרי הוריקן עם אריזות קרועות על הרצפה ופלסטיקים שבורים ומעוכים שפעם היו משחקים.
אני חייבת לסיים כי אחי נחמן המתוק מנסה לפוצץ בלון ישר בפני ואני בטוחה שזה רק מתוך אהבה.
כרגיל, משעשע ו"כיף" לקרוא, ואפילו לדעת איך אנו
נראים כעיניהם... והכל בדרך ההומוריסטית-מיוחדת שלך!
כמו שאומרים: "דם זה לא מים",וקשר של סבא /סבתא לבין
הנכדים הוא מיוחד....וכאן אתה מוכיח שאתה אף יותר מזה,
אתה ממש חש, מרגיש ו"קורא מחשבותיה" של הקטנטונת....
וזה אכן , כ"כ נחמד לקרא, בפרט עם ההבדלים של החיים
במגזרים השונים, ובדרכי-החיים המתנהלים באופן ...'קצת שונה.'..
ולך ולאשתך כבר "ותק" של תשעה נכדים, שיהיו בריאים.!!!
מאחלת לכם בריאות טובה והמון נחת עליזה