מיומנה של חייהלה,

היי לכל אלה שעוקבים,
כבר חודש אני פה ועדיין לא התאקלמתי לגמרי. אתמול למשל, אמא הלכה לשיעור אצל הרבנית ובקשה מאבא להכין לנו ארוחת ערב, מקלחות ולמיטה. אך לא כך התגלגלו הדברים. אבא קבל טלפון דחוף מהישיבה מה שגרם לו לקרוא לשרהלה אחותי הגדולה שידועה כמבוגרת האחראית ומינה אותה למ"מ עם כל הסמכויות. שתי 
דקות אחרי שאבא הלך, שרהלה קראה לנחמן ומינתה אותו כמנוי חירום היות והיא צריכה לעשות חזרות לריקוד קלאסי אצל חברתה. לא עברו יותר מ-4 דקות ונחמן הסמיך את נתן ואף הזהיר אותו לבל יפשל. לנתן היה עניין לא פטור עם חבר שלא סבל דיחוי ולכן העביר סמכויות נרחבות לנפתולי ואף השאיר לו תפריט מועדף לארוחת הערב והסתלק.
נפתולי החליט לנצל את יתרונו הפיזי על שמואל אייזיק וחבט בו מספר פעמים כדי 
שיזדרז לחתוך עגבניות לסלט. ברגע ששמואל אייזיק היה עסוק במטבח, נפתולי חמק מהבית והלך לחבוט במישהו אחר.
כשראה שמואל אייזיק שלמעשה הוא בעל הסמכות, הוא רתם לעבודות המטבח את התאומים אהרלה ויהודהלה שערכו שולחן לתפארת. גם הוא לא נשאר משום שהלך לנפח את הכדור אצל השכן ולהתאמן על האורגן. התאומים לא רצו להיות הפראיירים של כולם ולכן ראו במרים מטרה קלה. היא קבלה בהתלהבות את התפקיד האחראי ונתנה לתאומים את ברכת הדרך להסתלק.
וכאן הגיע הרגע שחששתי ממנו יותר מכל. הרגע בו מרים העבירה סמכויות לאודל בת השנה וקצת שהיא היריבה הגדולה שלי על התואר המפונקת והאהובה של אמא. לכן מחוסר ברירה נשאתי תפילה נרגשת לקדוש ברוך הוא, עצמתי את עיניי וקיוויתי לטוב.