קלועת צמה

מאוד ריגשת אותי מירה להכיר את עולמך הפנימי,למעשה את עולמה הרגשי של הילדה שבך,עולם הנערה,עולמה של הבוגרת שחיפשה את דרכה הייחודית והשחרור לו קיוותה ועולמך עכשיו לאחר פריצת הדרך והגילויים שתיארת. את מתארת תהליך נפלא שלקח זמן רב אבל לא איבדת את דרכך,חתרת כל הזמן למקום שידעת שהוא ישנו ויגרום לך אושר. מאוד ריגשת ואכן עוררת השראה בקרב נשים רבות שגדלו עם אותן תחושות.

תודה על האומץ והחשיפה!

מירה,

בראיון עם הגברת ענת שקל מהטלוויזיה האינטרנטית

את חושפת את עצמך יתר על המידה.....   לשם מה בעצם???

תחליטי להניח את העבר העצוב מאחוריך  ועל  תבחשי בו שוב ושוב.

פשוט תאהבי את  עצמך ללא תלות במחיאות הכפיים וכדומה...

הרבה הצלחה במכירות הספר שלך.

ירמי ולכולם בוקר טוב

מירה, ובעצם כל כותב, לא חושפים את עצמם סתם לשם הנאה ,היא מנסה להעביר רעיון שעזר לה בחייה ועשוי לעזור להרבה אחרים. יש לה עכשיו את היכולת לדבר על זה. גם אם לא הייתה מדברת על כך בראיון,שיריה היו חושפים את אמירותיה. עצם האמירה כבר מחזקת. כל פעם שאני מגלים משהו,ולא משנים באיזה תחום, נניח בתחום המכני יש בנו את הצורך לגלות זאת לעולם,כדי ליצור שינוי. ועכשיו תשאל ״ לשם מה ? ״ כי האדם רוצה להתפתח וליצור שינוי לטובתו ולטובת הכלל. כל רעיון, וכל גילוי וכל תחושה אנושית ראויים להיאמר ולהיכתב. את האושר שמירה מצאה היא ראתה לנכון לא לשמור לעצמה אלא לחלוק עם אחרים ואת זה אנו מעריכים ואף מודים לה.

ירמי, תודה על דבריך הכנים. כנות אני מעריכה. מעבר לכך, הם איפשרו להבהיר את עניין החשיפה. וכאן תודה גדולה לך סממית, על דבריך הנבונים.

ולאהוב את עצמי - זה ברור, זה יעד לי, לכולם. לאהוב זה עניין של רגש, והלוגיקה, גם אם היא חזקה, אין זה אומר שהיא יכולה באחת לבטל רגש. זהו תהליך, ואני עושה בדרכי כדי להשיג את היעד הזה.