קליעת צמה

ראשית מעשה
סיכות הראש – שתיים,
אחת בכל צד,
מהַדקות היטב לרקות,
ואחר כך הפיצול
לשלוש רצועות שוות.
וכעת, לסירוגין,
רצועה ימנית אל בין שתי האחרות,
רצועה שמאלית אל בין שתי האחרות,
וחוזר חלילה,
עד הקצה, כמעט,
שם תהדק הגומייה,
שמא
ישתחררו הרצועות מלכידותן,
פעם שמאלית ופעם ימנית,
וחוזר חלילה
עד פיזור
סיכות הראש – שתיים,
אחת בכל צד,
מהַדקות היטב לרקות,
ואחר כך הפיצול
לשלוש רצועות שוות.
וכעת, לסירוגין,
רצועה ימנית אל בין שתי האחרות,
רצועה שמאלית אל בין שתי האחרות,
וחוזר חלילה,
עד הקצה, כמעט,
שם תהדק הגומייה,
שמא
ישתחררו הרצועות מלכידותן,
פעם שמאלית ופעם ימנית,
וחוזר חלילה
עד פיזור
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
ושוב שנה חדשה
כצמד טליים תמימים
בעשב הירוק, הפשוט.
לאלה אני מתגעגעת
לכאלה מייחלת.
מאחלת
שכזו תהיה
השנה הנכנסת
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
נערות ונשים קלועות צמה הן חלק מזיכרונות ילדותנו.כמה אהבתי למשוך בצמה של בת זו או אחרת .
ולהסתלק במהירות ולהמנע מהמבוכה הכרוכה בכך.עפ זיכרוני,נערות עם צמות היו מורמות מעם
ובלתי מושגות לכאורה.האהבה הראשונה שלי היתה ילדה עם צמה ועיניים כחולות.למרות שישבה לידי
היא לא ידעה על כך אבל אני זוכר היטב את שמה ואת מבטה וחיוכה..פס קול חיינו
רק אתמול הקשבתי לראיון. אני זוכר ששנאת את הצמה הזו שהייתה סמל לחיים ממושטרים שנכפו עלייך וכל-כך רצית להשתחרר מהם. אז הצמה היא בעצם מטאפורה לחיים ממושטרים, מהודקים שאינם לרוחך. שירך מאד יפה, אבל צריך עוד רמז כדי שהקורא יבין את המסר. לדוגמה, קראתי מכותב אחר שהגיב על שירך שבעיניו צמה זה הדבר הכי יפה בעולם.
בסה"כ אהבתי את שירך.
בידידות איתן
נהינית משירך היפה על הצמה הקלועה, ועלתה בליבי
משאלה: הלוואי ויכלנו לנהוג, כמו בקליעת הצמה---
גם בשטחי חיינו השונים : לעזור ולהעזר בקבוצות השונות
כדי לקלוע צמה יפה, מקבוצות השער השונות..((((עדות שונות, דתיים,
חילוניים, וכו....))))
כי כל כך חשוב ונחוץ לנו ה"ביחד" הזה---הצמה הקלועה הנהדרת!!!
תודה לך, מירה סוף שבוע נעים מעליזה
וכעת, באשר לשיר - כל קורא לוקח אל מחוזותיו, ואני שמחה כשזה מעורר ונוגע. בעניין משמעות הצמה - זה יכול להיות שונה בין זו שהצמה שלה ובין אלו המתבוננים בה (או בכל אחת אחרת בעלת צמה). ואין כאן סתירה - כל אחד רואה דרכו, מזווית שלו. אגב, היו שראו בי בזמנו אדם מרוחק, אפילו מתנש, כפי שמופיע בתגובה של דובי. כך זה נתפס בזמנו.
אחזור שוב לשיר - יש בו תאור הקליעה, ולבסוף - תאור הפרימה, השחרור. וזה נכתב כך בכוונה.