טרנטה, אבל לפניך

טרנטה, אבל לפניך
 
ביום שישי אחד נסעתי לתדלק מוקדם מהרגיל כדי לזכות בעיתון סוף השבוע שמחולק חינם. עמדתי בתור כמו פראייר כדי לקבל עיתון ששוקל עשר קילו, שמתוכם תשע הם פרסומות. כנראה שלא קמתי מוקדם מספיק, מכיוון שאחרי התדלוק קיבלתי במקום עיתון שובר לשטיפת האוטו. עמדתי בצד והסתכלתי על המכונית שעוברת דרך המנהרה השקופה בתהליך הרחיצה, כמו שהסתכלתי בזמנו בפיפ שואו ברחוב החלונות באמסטרדם. עכשיו, כשנגלה לעיניי צבעה המקורי של המכונית שלי בפעם הראשונה, נזכרתי שגם ההולנדית לא הייתה בלונדינית במקור.
אחרי שרחצו אותה, ניגבו אותה ובישמו אותה, הפכה המכונית שלי למושכת מתמיד. מכיוון שלא רציתי לחזור הביתה כי שם חיכו לי עבודות ניקיון וגינון, החלטתי להיכנס במקום זאת לחנות לאביזרי רכב, שם פינקתי את הטרנטה שלי כפי שלא פינקתי אף אחת לפניה. הלבשתי אותה בכיסויים מפרווה,  שמתי כיסוי הגה מעור נחש; החלפתי את השטיחים הבלויים בחדשים; לא שכחתי לשים טסות יפות על הגלגלים; ועל השמשה האחורית הדבקתי סטיקר שעליו כתוב: "ימותו הקנאים". יצאתי מהחנות, נכנסתי  למכונית, הפעלתי את מערכת הסטריאו בעוצמה רבה ופצחתי בנסיעה של שכרון חושים וכך הרגשתי צעיר בעשרים שנה.
ההרגשה השמימית הזאת נקטעה באכזריות על ידי נהגת צעירה שעקפה אותי עם הגרוטאה שלה תוך כדי צפירה, אך הדבר שהרגיז אותי במיוחד היה הסטיקר שהיה לה על האוטו, בו היה כתוב: "טרנטה, אבל לפניך". הסטיקר הזה הוציא אותי מדעתי. היפהפייה שלי, המאובזרת והמצודדת, לא יכלה לגרוטאה העלובה הזו ולנהגת הצעירה שבתוכה.
הרגשתי איך הפיוזים נשרפים לי אחד- אחד, עד שאיבדתי שליטה עצמית. רציתי לעקוף את הטרנטה בכל מחיר כדי להעמיד את הנהגת במקום, אולם תוך כדי עקיפה מימין, עם ירידה קטנה לשוליים, הבחנתי בשוטרת שסימנה לי לעצור, ואילו בעלת הטרנטה סימנה לי "בי ביי" ונעלמה מאחורי מסך העשן של החיפושית המקרטעת שלה.
בגלל ההיפר אקטיביות הזאת שלי על הכביש, אני מככב הרבה פעמים על מסכי הרדאר הניידים של המשטרה.
גם בקורסים לנהיגה מונעת אני כוכב. כל המרצים יודעים שיש להם למי לפנות אם הם נתקלים בשאלות סבוכות. אחרי עשרות קורסים כאלו יש לי ידע העולה על זה של מנכ"ל משרד התחבורה. לאחרונה במרכז החדש להכשרת הנהגים קראו אגף על שמי כמי שהגיע ראשון לשיא של אלף נקודות.
הפעם אשתי והילדים הסתכלו בקנאה איך אני מתמסר למכונית המשופצת, בעוד הם נופלים בטבלת הרייטינג. למזלה של אשתי, יום הנישואים שלנו נופל בדרך כלל יום אחד אחרי מועד הטסט, אחרת יכול היה להיגמר בסקנדל. בפעם האחרונה שחזרנו שנינו מביקור אצל יועץ הנישואים שלנו, תלתה אשתי בחדר השינה שלנו פוסטרים של מכוניות  ספורט וברגע האמת, הכי אינטימי שלנו, שמעתי אותה לוחשת לי: "תן גז, פופאי, אתה נהג עשר ... עשר...".