מורה מחובקת

היי מירה,

יוסי שריד עליו השלום, היה אחד מהאנשים שיותר אהבתי מבין הפוליטיקאים, וזאת למרות שדעותי הפוליטיות מנוגדות לחלוטין לדעותיו!!

איש בעל יושרה אישית, חוכמה גדולה ונתינת דוגמא אישית יוצאת מן הכלל! ואשר לדעתי היה שר החינוך הטוב ביותר שהיה לנו...

אהבתי את חברותו עם בני בגין, חברות וידידות אמיתית בין שני אנשים ישרים עם דעות שלא תמיד היו מקבילות,

טוב....נראה לי ש'הגזמתי' ב--'הספד'...

ובאשר למה שאת כתבת,(לא פחות חשוב!!)

גם אני 'חטאתי' כ-13 שנים במקצוע ההוראה, ולדעתי הערך--'מורה'  קיבל תפנית חדה כלפי מטה עם השנים...

המורים אינם מגובים דיים מן המערכת, שכרם מגוחך לעומת מאמציהם ונתינתם, חדשות לבקרים הם מותקפים (גם פיזית) ע"י תלמידים, ואפילו ע"י הוריהם של תלמידים.

אין יותר את כבוד המורה--נשחק לאבק ונרמס ע"י ההורים והמערכת...

ותמיד, אבל תמיד מותקפים על 'חופשותיהם'...מה אנשים יודעים על הקורסים,ההשתלמויות, ימי הערכות, וישיבות רבות ללא תשלום ראוי? 

מדוע היום התלמיד נמצא תמיד בערך רם יותר ממוריו?

לכן, המורים 'מורידים' היום פרופיל ככל האפשר, והשיטה הנהוגה היום היא--כתיבת מכתבים לממונים בתפוצת נאטו...

תלמיד מפריע? - מכתב, שלושה מכתבים--בירור,עוד מכתבים לאותו תלמיד? יועץ, השגחה...ואפילו הרחקה מבית הספר, 

מעטים המורים אשר מוכנים להתמודד לבד ו'להרים' את התלמיד מן הקרקע... בשביל מה?? אין גיבוי, אין הערכה, אין שכר....יש רק התקפות מכל הכיוונים...

מצב החינוך במדינת ישראל בכי-רע!! הן בבית והן בביה"ס...ולכן אנו רואים היכן אנו נמצאים בהשוואה למדינות אחרות  מבחינת ידע והשכלה כלליים...ציירי היום מפה עיוורת לתלמיד מקרי בכיתה י"א ובקשי ממנו לציין היכן ארבע או חמש ערים מרכזיות בארץ....נאדה!! כלום!!

שאלי מי כתב את התקווה...   יש המון אדישות ומעט לאומיות... אין כבוד למבוגר... זילזול ו--"הגשמה אישית"...

נכון! ההוראה והמורים זקוקים לחיבוק! והמדינה כולה--לטלטלה!!

הייתי בלא מעט אספות הורים ולהפתעתי רוב המורות התיחסו להורים כמעט כמו שמתייחסים לתלמידים (נכון שחלק מההורים הזכירו בתגובותיהם תלמידים...) הפניות להורים היו בהתנשאות כלשהי ורוח הדברים היתה של "אני כמעט מתנדבת פה ושכרי הוא בדיחה אז תתנו לי את הכבוד המגיע לי וזאת עשו וזאת אל תעשו - מה שאני אומרת''... כשמישהו בקש הסבר נאמר לו "תבוא אלי אחר כך"...כאילו שכולם הבינו ורק הוא הטמבל שלא הבין...  מה שלא מבינות הפדגוגיות המכובדות שממלאות את משרד החינוך זה שילד מתייחס למורה כמו שאימו או אביו שידרו לו ואם שידרו לו ש''המורה הזו חושבת את עצמה יותר מידי" שלא יתפלאו...

   הייתי מיעץ למורות שילמדו לשווק עצמן בפני ההורים ואפילו מבעלי מקצוע כי אחרת "המלחמה" תמשך...

מקצוע ההוראה הוא קשה ושוחק. המורים/ות אכן זקוקים לחיזוק כמו כל בעל מלאכה ואולי קצת יותר. איני חושבת שמורה משקיע פחות בתלמיד כי עושה חשבון של עלות-כדאיות . אני זוכרת את אותם המורים שהיו לי ,מעטים ביותר שיכולתי לומר שהיתה לי הערכת יתר כלפם . גם בפן הידע שהפגינו וגם בפאן החינוכי .והיום אומרים שזה עוד פחות. לדעתי היה ראוי להעלות את רף הקבלה להוראה ובהתאם גם את השכר והתנאים, כדי שכולם יהיו מרוצים,גם המורים,גם ההורים ובעיקר התלמידים. תלמיד צריך לחוש הערכה כלפי מורו, זה תנאי בסיסי ,כדי לחלוק לו כבוד ולהיות פתוח ללמוד ממנו. זה תנאי בסיסי , וגם לא לשמוע שהוריו מזלזלים במורה, גם ההורים צריכים צריכים לכבד את מי שמחנך ומלמד את ילדם. 

יוסי ידידי,

מי שחווה כמוך את ההוראה, יכול להבין. תיארת היטב את הדברים.

שמחתי לגלות שגם אתה, כמוני, מעריך את יוסי שריד, האדם, האישיות. 

התייחסת גם לעניין הבורות של תלמידים. זה הזכיר לי שבזמנו, כשלימור לבנת הייתה שרת החינוך, היא החליטה להתמודד עם הבורות (בתחום הציונות על כל פנים) דרך ההוראה לעשות היכרות (בדרך של לימוד בעל פה) של מושגים בסיסיים. המטרה - טובה. האמצעי - מגוחך.

כדי שתלמידים יהיו ידענים, צריך לעורר בהם מוטיביציה, ולשם כך יש צורך במורים טובים, להם תכנית מעניינת וחכמה כדי להביא לכך. 

אריאל - אתה מתאר תחושה של התנשאות מצד מורות. 

כמובן אין לי ויכוח עם תחושות. סביר שהן שידרו זאת, אם כך הרגשת, וזה כמובן דורש תיקון - אין מקום להתנשאות. כן יש מקום ליצירת אווירה של כבוד כלפי מורה, וזה ינבע מאישיותו, המושתתת על ערכים של כבוד כלפי כל אדם, כולל התלמיד. כמובן שאין זה אומר שיש לכופף עצמנו כלפי גחמותיו - יש להעמידעל מקומו, תלמיד שהתנהל בדרך לא נכונה, ובמקביל יש להיות קשוב אליו ואל צרכיו.

סממית - הצעתך חכמה והגיונית. כזו הוצעה לא אחת. העניין הוא - היישום. 

אם אכן כך יקרה, שיגרמו לכך שאנשים מתאימים יגיעו להוראה, ובמקביל יתגמלו בהתאם, זה לבטח ישפר את כל המערכת, ויצאו כולם נשכרים.

מירה -הארת את עיני --כעת אני מבין למה בני בגין היה כזה  עילוי --אביו מנחם נהג לנשק ידה של אשה --רק אחת חמקה --מלכת  בריטניה --כידוע מנחם עדיין היה מבוקש בממלכה --אבל מי סופר אותה --היא סתם מלכה --לא מורה ששווה נשיקה --אגב מה עושים עם מורה זכר --בלי זקן --היכן מנשקים ?? ונא לא לענות במילת חרוז לזקן

קשת ידידי - כל אחד ואחת כבודו / כבודה במקומו מונח, תהא זו המלכה, תהא זו מורה מן השורה, ואפילו מורה זכר מחוסר זקן

וישנן דרכים שונות להביע זאת (לא רק נשיקות), ובטוחה שגם אתה תדע כיצד, כשתגיע השעה :)