הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט

הוא היה אחד מגדולי נשיאיה של א.הברית, והיחיד שנבחר לנשיאות ארבע פעמים רצופות.
נולד למשפחה אריסטוקרטית, אחת המשפחות המכובדות והוותיקות, הוא היה נשוי לאלינור בת דודה רחוקה, לזוג נולדו שישה ילדים. כאשר הפכה מזכירתו לאהובתו, אלינור לא נקטה התהליכי גירושין, אך הם חיו בבתים נפרדים.
בתחילת כהונתו עסק בשיקום לאומיובניית הכלכלה המרוסקת עקב משבר המניות של 1929,הייצור ירד, הרחובות התמלאו באנשים רעבים, בנקים קרסו, הרכבות היו ריקות, 13 מליון היו מובטלים. הוא ניסה להפיח בהם תקווה, המשפט המפורסם אשר אמר, הדבר אשר יש לפחד ממנו הוא הפחד עצמו. הוא מיד נקט צעדים לשיפור המצב, כאשר הרכיב את ממשלתו, מינה את האשה הראשונה לתפקיד שרה, פרנסס פרקינס שרת העבודה.
בנאומו באוקטובר של שנת 1940, זו היתה כהונה שלישית חסרת תקדים, אמר למאזיניו, אמרתי את זה בעבר, ואומר זאת שוב ושוב, בדברי אליכם אמהות ואבות, בניכם לא יישלחו למלחמה זרה.
הוא נקט בסיוע לבריטים בכל האמצעים חוץ מלשגר חיילים למלחמה, המשתוללת באירופה. הססנותו של הנשיא גרמה לצ'רצ'יל ולחברי ממשלתו דאגה הזהירות השתלטה עליו, הוא היה מודע לחבר הדק עליו הוא מהלך.
בפגישתם באוגוסט 1941 אמר צ'רצ'יל הייתי מעדיף שתכריז מלךחמה, על פני אספקה כפולה של חימוש במשך שישה חודשים.
דעת ה'קהל אשר קבעה בוססה על מלחמת העולם הראשונה שבה 50.000 קיפחו את חייהם. בסכסוך שלדעת רבים לא היה מענינם.
בשנת1938 היה זעם רב בא.הברי. לנוכח יחסם של הגרמנים ליהודים, בעקבות ה-9-10 בנובמסר של ליל הבדולח.
הוא הבהיר כמה פעמים כל עוד אני מתגורר בבית הלבן, אינני מצפה לראות חיילים משוגרים אל מעבר לים. אז איש לא העלה על דעתו נצחון גרמני מהיר וסוחף במערב, הם הבינו שעל מנת שבריטניה לא תיפול אין מנוס מלהושיט לה סיוע.
הוא חווה אירוע טראגי כאשר בגיל 38 לקה במחלת הפוליו שגרמה לו שיתוק ברגליו.אך זה לא מנע ממנו להמשיך הלאה.
כפוליטקאי היה מימן ושנון, היה לו קסם רב, סגנונו נינוח, בעל חוש הומור, גינונים אשר ניתבו לו דרך לשכנע ידידים ולהרגיע אויבים.
מצבה של בריטניה וצרפת במאי 1940 הדאיג את האמריקנים, סקרי דעת הקהל שקבעו רבות התנגדו למעורבות ישירה .
ב-15 במאי 1040 שלח צ'רצ'יל את איגרתו הראשונה לנשיא, (שעתידה להיות חחליפת מכתבים ארוכה. הוא ע\\\\\טען המדינות הקטנות פשוט נמחצות בזו אחר זו כגפרורים, אם לא תזדרז אדונ י הנשיא, אתה עלול למצוא עצמך עם אירופה משועבדת. צמרת הממשלה הבריטית רווחה הדעה שא.הברית לא תתן לבריטניה לשקוע. הנחת היסות של ממשל רוזוולט גרסה כי מטרת הסיוע להרחיק את אמריקה מהמלחמה האירופה. הוא תמיד היה אדיב בתשובותיו, אך בלתי מתחייב, הוא דאג לפופולריות שלו ויישר קו עם דעת הקהל.
בנאומיו ב-29 לדצמבר הובל בכס גלגלים לאולם קבלות הפנים הדיפלומטיות, הסביר לעם האמריקאי את האמת לאמיתה, על חומרת המצב שהמלחמה הביאה על ראשה של א.הברית.הוא לא הסתיר את הסכנו הרבות לבטחונה ברמיזות עקיפות ליריביו הבדלנים, דחה הנשיא על הסף את האשליה, כי נוכל להציל את עצמנו, על ידי עצימת עין לגורלן של מדינוןת אחרות. הבית הלבן הוצף במכתבים, זו היתה הפעם הראשונה בה הוביל רוזוולט את דעת הקהל ולא נגרר אחריה. כאשר הסנטור ברטון וילר הארסי הבדלן אמר תכרה את קברו את קברו של כל נער אמריקאי רביעי, רוזוולט הגיב, אני רואה בכך את הדבר השקרי הפחדני והלא פטריוטי שנאמר אי פעם.
רוזוולט היה נחוש שהוא לא יירה את הפגש הראשון במערכת השליטה במים. הוא אמר שאין לו תכניות לבקש מהקונגרס לבטל את חוק הניטרליות. היו סיבות עמוקות יותר לרוזוולט שהכתיבו את זהירות היתר, היה ברור שלווי השיירות יהיה צעד אחד מן המלחמה.
כאשר פלשו כוחותיו של היטלר לב.המועצות הרודן הגרמני ידע שהזמן והמשאבין אינם פועלים לטובתו. הממשל אימץ ולא רק הגורמים הניצים, שהיטלר מהווה גורם ישיר על א.הברית. ועל כל חצי הכדור המערבי. היטלר היה נחוש להימנע ממלחמה ימית עם אמריקה באוקיינוס האטלנטי בשלב זה, הוא הניח שיעמדו לרשותו עוד שנתיים שלוש עד אשר יידרש להתייצב מול עוצמתה הכלכלית והצבאית של א.הברית. כמה טעה. רוזוולט ידע שאין לו שמץ סיכוי לשכנע את הקונגרב לצאת ההכרזת מלחמה. יועציו הקרובים מבית וכמובן רבים בבריטניה העבירו בקורת על הנשיא, אך הזהירות של הנשיא היתה נבוןנה, הוא הצליח להוביל את המדינה בצעדים זהירים, על גבי החבל המתוח. כאשר תגיע שעת המלחמה תהיה תוצאה של תוקפנות מכוחות עויינים. זו התגלתה כחיונית ומכרעת מאין כמותה.
צ'רצ'ל תיאר את סטלין וחבר4יו כרפי שכל, וכחדלי אישים. בוושינגטון הוקמה וועדה שמטרתה היתה לטפל בהזמנות של הסובייטים, היא כלל מטוסים תותחים ועוד ציוד תעשייתי, א.הברית החליטה להושיט את כל הסיוע, העיקר להימנע מן המלחמה. הוא ראה מאז ומעולם בהיטלר ולא בסטלין איום לבטחונה של א.הברית.אין לשלול שליטה של גרמניה מנצחת.
רוזוולט הסכים סוף סוף לאשר לווי מזויין לכל כלי השיט עתה יכלו אוניות בריטיות לסמוך על הגנה אמריקאית. הוא כתב לצ/רצ/יל כי הוא מהלך על קרח דק ביחסיו עם הקונגרס.
ב-4 לספטמבר משרד הימיה מיהר לפרסם, הודעה לתקשורת על צוללת שתקפה את "גריר" שנשאה דגל אמריקני, לאור יום, הכותרת בניויורק טיימס היתה רוזוולט מורה לצי לפתוח מיד באש, דעת הקהל תמכה במדיוניו זו. ב-17 באוקטובר היתה התקפת טורפדועל משחתת אמריקנית "קירני" 11 מצוותה נספו ו-24 נפצעו. ב-27 נשא הניא נאום בוטה, ומפורש, רצינו להימנע מירי אך הירי החל, ההיסטוריה תשפוט מי ירה את היריה הראשונה.
בשת 1941 אט אט הגיע למסקנה שמעורבות אמריקנית היא בלתי נמנעת.
לקראת הסתו גברו הסימנים שכניסת יפן למלחמה היא שאלה של זמן , דעת הקהלך נטתה יותר לרוזוולט מאשר לקונגרס. הוא הגיע למסקנה שהדרך היחידה לנצח את היטלר תהיה על ידי שיגור מליוני אנשים להילחם באירופה עד שנת 1943
ב-7 בדצמבר 1941 היו אירועי הבוקר לרוזוולט ולאמריקנים נוראיים, רוזוולט זכה סוף סוף לתקרית שתוכל לגייסם את העם המאוחד כאיש אחד למלחמה. למרות שלפני התקרית בפל הארבור היו הרבה משאים ומתנים אך לא יצא דבר מכ זה. היפנים החליטו חורבן בכבוד עדיף על הישרדות בקלון. לקראת סוף נובמבר התקבלה הכרעה גורלית לצאת למלחמה. הם אמרו לא נותרת לנו ברירה אם הצעדים הדיפלומטיים הננקטים לא ייושמו נצא למלחמה.השגריר בטוקיו היה עקשו הוא למד מתשדורת המודיעין כי יפו מדברת שלום אך מתכוננת למלחמה.
ביו בהיר שמש בשעה 7.5. שעון הוואי, נראו הגלים הראשונים של מפציצים יפניים, מסתערים על הצי האמריקני העוגן בפרל הארבור, ההתקפה דעכה ב.945, התברר שאוניות הקרב הגדולות, "אריזונה" "אוקלהומה" ו_"קליפורניה" טובעו, "סט וירג'יניה עטופה בלהבות, "נוואדה" קורקעה, ועוד שלוש אוניות קרב שנזוקו, 18 אוניות בסך הכל הוטבעו, 188 מטוסים הושמדו, ו-159 ניזוקו, האבידות בקרב החיילים האמריקניים עמד על 2403 זו היתה מהלומה אדירה, אך לא מהלומת מחץ.
לפני הפצצת פרל הארבור בשעות הבוקר הופצצה גם סינגפור, כעבור שעות אחדות הותקפה גם הונג קונג.
הניא נאם אתמול ה-7 בדצמבר 1941 תאריך שיחקק לשימצה בתודעתנו, התקפה פתאומית ומכוונת בידי כוחות הים והאוויר של קיסרות יפן, לכן קיים מצב מלחמה ביננו. שאגת הסכמה ליוותה את הדברים.
למרבה האירוניה בתום המלחמה המחרידה מצאה את עצמה יפן תלויה בכלכלת א.הברית. יותר מכפי שחזתה. נטולת כל מעמד, משוללת כל יכולת צבאית,. אך עם חלוף הזמן נהנתה מרווחה ושגשוג, שאזרחי המדינה לא חלמו עליה, בעידן הסוער שבין המלחמות.
תפיסתו של היטלר על ארהב היתה שעל ידי השתלטות על המערב, לאחר שהאדם הלבן ירה למוות במליוני אדומי עור עד שלא נותר אלר כמה אלפים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם תפיסתו את האופן שבו אפשר יהיה להגיע לשליטתה של גרמניה בכח החרב. היטלר ידע שלא יהיה לו אלא פרק זמן מוגבל ביותר כדי להשיג עליונות באירופה, עד שהצבא האמר4יקני יתחיל להטביע חותם על העימות. גרמניה חייבת לנצח לפני שההתערבות האמריקנית תטה כף. האסטרטגיה של היטלר לבשה עתה ממדים גלובליים.
היטלר הבין זו היתה ראייה מוחשיתץ לתמיכתה הגוברת של אמריקה בבריטניה, הבלתי מובסת. הוא אמר אל נשגה באשליות, כל מי שמאמין שיש בכוחו לעזור לאנגליה, חייב לדעת כל אוניה עם לווי או בלעדיו, שתכנס לטווח הטורפדות שלנו תוטבע. זה היה איום שממנו ביקש להמנע בכל מחיר.
כניסת א.הברית למלחמה בשלהי 1941, כפי שהיה ב-1917 הטתה את הכף, העוצמה האמריקנית שנוספה על הכוחות הבריטיים במערב, יחד עם המכבש הבלתי נלאה של הצבא האדום במזרח עתידים למחוץ את גרמניה.
היטלר אמר בראשית 1945 אם העם הגרמני יתגלה כעם לא חזק, אזי ראויה גרמניה להרס ולחורבן. היטלר הבין שסיכוייו לנצחון מלא נגוז זה מכבר.
מנהיג רדוף הזיות פתולוגיות ביחס ליהודים, שדברו היה פקודה ואשר זכה למעמד כמעט של אל, בעיני קהל מעריציו.
איאיותו של רוזוולט לא פחות משל צ'רצ'יל, לסגנון הממשל שהוא אימץ, להכרעות הרות הגורל שהוא קבל, ההכרעות שקבלו מנהיגי גרמניה, ב.המועצות, איטליה, יפן, בריטניה ו-א.הברית באותם 19 חודשים שינו את פני העולם מן הקצה אל הקצה.
הצירוף הבלתי צפוי של מנגנון הלחימה, הסובייטי הבלתי מנוצח, עם המשאבים הבלתי מוגבלים והנחישות של אמריקה, האומץ והעקשנות שהפגינו הכוחות הבריטיים, הרימו תרומה לתבוסת הנאציזם והמיליטריזם היפני.
רוזוולט אכן דמות מעוררת השראה.
אהבתי את הכתבה וטוב להיזכר בהיסטוריה על מנת לא לאפשר להיטלרים ולחומיינים למיניהם להרים ראש
אולם יחד עם זה אסור לנו לשכוח את התעלמותו של רוזבלט לבקשות להפציץ את הקרימטוריום. יש הזוכרים את התבטאויותיו לגבי מה שניראה כהצדקת הפעולה הגרמנית נגד היהודים. רוזבלט נישמע אומר כי המספר הגדול של יהודים בעלי מיומנויות שונות כמו רופאים בנקאים עורכי דין ועוד היו הגורם לשינאה. . נאמר גם שבגלל אותה סיבה הייתה הגירה מצומצמת לארהב מגרמניה.זה ביטוי עדין למגמה שבודאי היה לו לרוזבלט יד בזה. . לא שכחנו גם את האניה שהבריחה יהודים מגרמניה בתחילת המילחמה ושאמריקה סרבה לאפשר להם מיקלט ושלחה אותם חזרה לגרמניה.. סיפור קשה על נדודיה של האניה ועל הסכנות שהיו לה עד שלבסוף מצאו מיקלט.
אשר קדמו והביאו את ארה"ב להכנס ולהשתתף במלחמה, מה שהיטה את הכף
לטובה.
אכן, היו אנשים בעלי שיעור קומה, נאמנים , מבינים, ואחראיים. והיכן נמצאים
אישים כמותם, בימינו אנו?? כנראה שאבדו לאנושות אותם אנשים בעלי ערכים,
אשר טובת העם והמדינה שלהם חשוב בעיניהם יותר מכל!!!
הבה נקווה לזמנים טובים, לשלווה ושקט בחיינו. מעליזה