היופי שברגעים הלא יפים שבחיים

"ובכל רע יש טוב" כבר אמרו חכמים ממני, אך התאור שלך ממחיש עד כמה נכונה היא.

ונפלא לקרוא את התובנות שלך, איש צעיר ,נפלא שאתה משתף .

תעצומות נפש ...כבר אמרתי ? ויש בך מהן למכביר .

 

לסיירס 

למרות רצונך לשתף חדרת ללב כולנו ..

ואני תוהה מדוע נכנסת לאתר +60 כשיש בני נוער בגילך .

בן 18 ,למרות שאתה חכם ונבון ,,יש לדעתי מקום לפנות בכתיבה לבני גילך 

שם תמצה את חדוות החיים ינעימו את שנשאר לך במוזיקה ,ושירה ,ואף הם חכמים כמוך

תחווה את היופי בחברותא צעירה ותוססת ,ולא את הכבדות הקשישה שבנו למרות ששמחה ויופי יש בכולנו...ואתה יכול להיות כמו הנכד של כולנו.ואני בכל מצב מאחלת לך בריאות ושמחה .. החלמה מהירה ויום נפלא

לסיירס  או למי שהשם מייצג את דמותו

הסקרנות להבין מה הקשר לתגובות ולתאור המרגש שכתבת, הניע אותי להציץ לפרופיל שלך

כתבת כאן כמו בוגר..  נער  שרואה  בעיין של בוגר וקובע מסמרות  שבדרך כלל יוצאות מראשו של  בוגר שעבר תהליך של סבל

הגדרת סבל היא  רחבה . יש הבחנה בין סבל נפשי שבא עקב ארוע קשה או אובדן קרוב  לבין סבל גופני רפואי.

וקשה לקבוע היכן אתה משתלב  בסיפור ואולי  הפוסט מתיחס לכלל הארועים שבהם מעורב סבל.



 

יפה כתבת יעקב

יש להבחין בין סוגי סבל שונים. סבל נפשי בעקבות אובדן לעתים הוא בלתי נסבל ובלתי עביר. זה לא סבל שאפשר ״להתידד״ איתו , סבל נפשי הוא מצוקה קשה נפשית ופיסית כאחד. אפשר לנסות לכסות בתכנים אחרים שמקלים זמנית,אבל הוא לא מרפה, לא מפסיק לאיים ומשבית שמחת חיים.

אני מתארת לעצמי סיירס שכיוונת לסבל שנובע מסיטואציה אחרת,ממחלה או בדידות, זה סבל שאפשר להיות קשובים לו, יש לו אמירה ואף תובנות, יש איזו פילוסופית חיים שמתפתחת במצבים מסוימים, זה לא בלוק משתק,זה דו שיח על משמעות, בייחוד עם סבל הבדידות.

אשמח לשמוע למה התכוונת, אשמח שתחלוק את הסבל האישי שלך כאן או בפרטי.