המלחין צ'יקובסקי

צ'יקובסקי נולד בשנת 1840, המשפחה חי ברווחה, בשנת 1854 מתה אמו, בת 41 היתה במותה. מאד קשה היה לו לקבל את מותה, לא אוכל להשלים עם המחשבה שאת האדם היפה ביותר שאהבתי מכל לא אראה יותר לעולם.
אביו נישא בשנית לבחורה צעירה ממנו ב-18 שנים, ממוצא צרפתי.

כאשר היה בן 10 הולחלט שהוא ילמד בבית ספר למשפטים. זה היה מוסד נאור והומיני עד שהגיע הצאר ניקולאי הראשון, המשמעת הפכה להיות נוקשה, האמצעים כללו מלקות בפומבי.

גם בבית הספר למשפטים היה בו משהו מבדיל מחבריו, הוא היה נאה כנערה, התברך בטוב לב בנדיבות ובעזרה לזולת, איפיינה אותו עליצות יוצאת דופן.

במשך 9 שנים נשאר בבית ספר למשפטים, במשך הזמן כשרונותיו     המוזיקליים נעשו גלויים מיום ליום, כעת הוא לא רק ניגם אלא גם הלחין.
הקרין הוא קסם שגם גברים וגם נשים נשבו בקסמו, אחיו מודסט אמר עליו שגם לאחר לימודיו,נשאר נער מתבגר צמא לשעשועים ולרדיפת תענוגות, זה היה חלק ממנו.
רובינשטיין שהיה גדול הפסנתרנים בזמנו, הציע לו להתפטר ממשרתו, אכן עשה זאת בשנת 1868., החל ללמוד בקונסרבטוריון.
סלידתו ממלחינים אחרים היתה ידועה, אותם מלחינים כמו ברהמס שנקראו גאונים, קוממו אותו. היתה לו גם ביקורת על מלחינים כמו ווגנר, באך, הנדל ובטהובן.
כשרונו הגדול התגלה במחזה "הסערה" כאן התגלתה לראטשונה אישיותו הייחודית. הוא הלחין יצירה שהוזנחה העיבוד לפסנתר בארבע ידיים, של 50 שירי עם רוסיים.
הוא סבל מדכאונות ומתנודות במצבי רוחו, מזגו לעיתים היה הפכפך, היה מא רגיש, בביקורו בגן חיות ראה שפן נטרף בידי נחש ענק, השמיע זעקה, ופרץ בבכי חסר שליטה.
כאשר היה בן 28 אורח חייו ההומוסקסואלי כבר התקבע, הוא היה נהנתן ונהג להחליף בני זוג, לא גילה התענינות רומנטית בנערה או באשה.
בשנת 1873 הופיעה יצירת המופת שלו, רומיאו ויוליה, בשנת 1874 החל לעבוד על הקונצ'רטו הראשון לפסנתר, כאשר ניגן אותו לפני רובינשטיין אשר פסל אותו ברשעות.
מגילך מוקדם נמשך אל התיאטרון והתעניין בבלט. הצטינותו כמלחין בלטים  והצטינותו היתה צפוייה,  לאופרה אמר יש יתרון אחד היא מאפשרת לנו לדבר בשפה מוזיקלית של העם שיא הישגיו היה באופרה "אונייגין" , שלושת הבלטים הגדולים   "אגם הברבורים" 1876, היפהפיה הנרדמת 1889 ומפצח האגוזים ב-1892, הם נותרו הבלטים הקלסיים המפורסמים ביותר בכל הזמניםץהם הגדירו מחדש את מוזיקת הבלט הרוסית, הסיבה להצלחתו היה כשרונו הגאוני  להמצאה מלודית שקוראת שירקדו אותה,.

אי השקט בשל נטייתו המינית גבר, ועדיין נשמר בסוד, הוא קבל את אחת ההחלטות האומללות בחייו,  עקב כך סיפר למודסט אחיו , החלטתי להתחתן, אעשה הכנות רציניות      ללא קשר לזהות בת הזוג, נטיותינו הם המכשול לחיינו (גם אחיו היה הומו) המכשול לא היתה נטייתו, אלא התייחסות החברה אליה, לפחות הבריות יחדלו להתייחס אלי כאל אחד העליזים.
בתקופה זו נכנסו לחייו שתי נשים, פון בק בוגרת משכילה ועשירה מאד, היא היתה אלמנה של אייל מסילות ברזל, עתיר הון. היא נרתעה מחברת בני האדם. התוודעה אליו באמצעות רובינשטיין. האחרת היתה לאט חכמה ולא עשירה. פון מק והוא החלו בחליפ מכתבים, ארוכה ומורכבת היא החלה לשלוח לו סכומי כסף גדולים, התפתחה ביניהם בעקבות המוזיקה ידידות עזה, הקיצבה שהעניקה לו העשירה אותו.
האשה היותר צעיר4ה כתבה אנא אל תאכזב אותי, נשיקתי הראשונה מיועדת רק לך, אינני יכולה לחיות בלעדיך, זו הסיבה שבקרוב יהיה עלי להתאבד. כיוון שלא רצה שהתאבדותה תעיק על מצפונו, שאלתי אותה אם היא ר4וצה להיות אשתי, היא השיבה כצפוי. קשה לי לתאר את החוויות הקשות שעברו עלי בימים אלו. בחתונה נוכחו שני עדים, אחיו וידידו קוטק. ברגע שנשארתי איתה לבד היא פשוט לא עוררה בי רצון אפילו לידידות. נראתה לי דוחה, בבת אחת נפלתי לייאוש עמוק, לאחר החתונה כתב לאחיו אנטולי, כשהתעוררתי בבוקר ראיתי את חיי הרוסים, בחלוף הזמן התמלאה נפשי שנאה לאשתי המסכנה, עד שרציתי לחנוק אותה.הייצור  המגעיל ביותר בטבע, מדוע השרצים האלה קיימים בכלל? היא הפגינה סרבנות שלווה לראות את מצבה כפי שהוא במציאות.
לעיתים אני נתקף  בהתקפים נוראיים של שנאה לאנושות בכלל, הייתי שמח לברוח למדבר עם בני לוויה מועטים ככל האפשר, אני מותא את חברת בני האדם למייגעת ביותר.
בערב ספטמבר קר נכנס צ'יקובסקי למים הקפואים של נהר  מוסק ושקע עד שקבל עוויתות.בשובו הביתה אמר שהתחלק בנהר.בשל גופו החסון הוא אף לא הצטנן.
יום אחד אמר לה שהוא נוסע לרגל עסקיו, הוא נתבקש לנסוע לסנט פטרבורג, לרגל אחת מהאופרות שלו, הוא לקה בהתמוטטות אמוציונלית, בהוראת הרופא יצא עם אחיו  אנטולי לשווייץ, כאשר דיבר על אשתו קרא לה השרץ., הזכרת שמה גרם לו למצב של היסטריה.
משווייץ כתב לגב' פון בק ביקש ממנה כסף, את ידידתי באמיתית בלעדיך אני נטול כח לתפקד.במכתבה אליו קבעה לו קיצבה שנתית גדולה, 6000 רובל שאיפשרה לו להשתחרר מחובותיו בקונסבטריון ולךהקדיש עצמו רק לקומפוזיציה.
כאשר הגיע לפריז שבתה היא את ליבו, כיבדו אותו בסרנדה, הזמין הוא א5ת כל המשתתפים    בסעודת ערב, לא חשב הוא מעולם על ההוצאות, יחסו לכסף היה בלתי מובן. אני אוהב לנסוענ לחו"ל כדי להתרענו, אך ליות אוכל רק ברוסיה. בשום מקום אינני בבית ממש, אני נווד.
נקלע הוא שוב למשבר  כאשר משרתו האישי שהיה מאהבו אליושה סופרונוב התגייס לצבא,, במשך שנה נראה כאילו כבתה אש היצירה שלו.
יצירתו הקאמרית הבאה היתה השלישיה לפסנתר לזכרו של האמן הדגול רובינשטיין.
כמיהתו הלכה וגברה לבית יציב, במשך שני עשורים נדד מבית לבית, הבית הראשון ששכר היה מחוץ לכפר מיידנובו, יצא לטיולים רגליים כמה פעצים ביום והלחין מוזיקה בדמיונו.
כאשר נסע לגרמניה כתב לאחיו ששמע לראשונה יצירות של ריכרד שטראוס , מודסט כתב חוסר כשרון מדהים, משולב ביומרנות שכזא.
כאשר סבב באירופה קבלוהו בכבוד מלכים ובתשואות סוערות.
כאשר חזר לארצו עבר ממיידנובו, לפרולובסקיה, המקום נראה לו כגן עדן, האוויר היה בושמי ורענן, היה שם גן רחב ידיים, לזמן מה תפסה המוזיקה מקום משני, לעומת הטבע, כנות התלהבותו מחיי הכפר, ומהטבע העוטף אותו,זו התרופה הטובה ביותר נגד התקפי הדכאון החוזרים שפקדו אותו. לאחר שתיית הקפה היה יוצא להליכה בגן אשר היו בו שפע של ציפורים וסלסוליו של הזמיר, אלוהים חשב אלו הם השירים המקסימים ביותר בעיני, היה יושב בפינה מוצלת, בלי נוע וסופג את היקום, אין דבר שישווה לאותם רגעי בדידות    כאשר אתה מוקף ברק בציםורים ובפרחים, מתפעם אני בחרדת קודש  תוך התבוננות בטבע, שהוא נעלה בעיני יותר מחדוות האמנות.
בסתיו של 1891 קבל מכתב מגב' פון בק, כתבה לו שירדה מנכסיה  ולא תוכל להעביר לו יותר את הקיצבה. כתב לה היי בטוה ידידתי היקרה שאזכור ואברך אותך עד סוף ימי.

שערו הדליל הלבין פניו התקמטו ושיניו החלו לנשור, דבר שדיכא אותו מאד, אך בבקורו בניו יורק זכה לקבלת פנים גדולה, כתבו עליו שהוא עורר סנסציה, אפשר למצוא בו את איש העולם הנאור, צנוע במידה מוגזמת, אירחנו אל מוזיקלי , אדם היכול להיקרא הגדול מכולם, שמתם לב שכתבו האדם הגדול מכולם, ולא המוזיקאי הגדול בעולם,אכן שילב זאת גם זאת.
ב-26 באוקטובר מת צ'יקובסקי בנוכחות שלושה רופאים ואחיו , ברגע האחרון הוארו פניו במבט נפלא של הוקרה ותודה.