זכות גדולה שנפלה בחלקי

הזכות הגדולה שנפלה בחלקי.
עת יצאתי לאויר העולם
בסירה קטנה הורי הושיבוני...
טרם השיטו סירתי בזרם החיים,
צרור צידה לדרך, ציידוני.
עיניים - לראות יופיים של הצבעים.
אוזניים - לשמוע דיבור אדם...
להאזין לקולות ולצלילים. זמזום הדבורה.
ריפרוף כנפי פרפר.. שירת צפורים....
אף - להריח בשמים... ניחוח החיים...
ידיים - להושיט. לבנות גשר לשלום.....
לגעת... ללטף לחי.. תלתל...עלעל. ...גוזל....
רגלים - שביל לכבוש.. לתור ארץ...יבשה..לשוב...
זכרון - לזכור מי אני... משנת מלמדי. דרכי ומטיביי..
תחושות - הרוח על פני. השמש בעורי. הגשם בשערי.
תכול שמיים וענן...שאון הים. המיית הגלים. צדף בחול..
זיוו של שחר טללים. לידתו של יום חדש....
דימדומי ערב. חיקו של ליל, כר לראשי.....
רגשות - לב אוהב. מחבק.. דומע.. כואב..שמח....
עבור צידתי זו, מודה אני להוריי יקיריי
טרם השיטו סירתי הקטנה, לעבר עולם קסום זה,
עולמי שלי...
מחר שוב יאיר היום ותזרח השמש...
נכון שרה היקרה הורינו היתוו את דרכנו לצאת לחיים עצמאיים.
חתימה טובה. שנה טובה. שרה. (פרח) נדב.
תודה למשובך המעודד.
יעקב 2 המאמרים שפירסמתי ב"בלוגים" כללים נעלמו כנראה בשל תקלות באתר. תודה שהגבתי כאן בבלוג שלי. חתימה טובה לך ובני ביתך היקרים. נדב.