המושבה בה נולדתי

ראשון לציון היא המושבה בה נולדתי, היא נוף ילדותי, אוקיינוס של זכרונות, תמונות מטושטשות ובהירות מלוות אותי, עדות שונות ומגוונות, בליל שפות ותרבויות שונו8ת.

פסיפס אנושי מגוון, של בעלי מקצועות , חייטים וסנדלרים, נפחים, רצענים ושענים, אשר עסקו במלאכתם, וכמעט פסו מן העולם.

אני תוצר של מגהץ עם פחמים, של בלוק הקרח, פעמון הנפט, הפיילות והדוודים.היו גם פעמוני הנפט שצלצלו כאשר הגיעו, נשמע לכם סוריאליסטי? לא זה היה קיים, גם אותו ערבי עטוף בכפיה שבא אחת לשבוע  ומכר שמן זית. והיה המנקר התימני בעל העור השחום והזקן הלבן, שאמי שלחה אותי אליו לנקר את הבשר.
היו אותם עגלות רתומות לסוסים בעלי עינים מלנכוליות, עמוסות בחציר ובענבים בדרכם אל היקב.

אני זוכרת גם את השוק על רוכליו, מתלווה אל אבי פעם בשבוע, סופגת את הריחות, והרעשים של הרוכלים המכריזים על מרכולתם, ממששת טועמת והכל כל כך צבעוני מתובלן ומזרחי.

זכרונות מבית הספר מלווים אותי , זוכרת את התלמידים את המורים את מעשי הקונדס, ביופ שישי  היה מדי שבוע ריטואל חוזר, קופסת קרן הקיימת במרכז ממתינה בסבלנות לתרומותינו. הטקס היה מלווה בשירה, קום בחור עצל וצא לעבודה, דונם פה ודונם שם, אנו התלמידים הרגשנו חשובים  וגואלים את אדמתנו.
בילדותי בילית הרבה בבית סבי וסבתי, את סבי כינינו "זורבה" לא רק משום מוצאו אלא בגלל מזגו. קצר קומה היה בעל עינים תכולות ושיער כסוף, היה זקוף גאה ואמיץ, מטפחת היתה קשורה לצווארו, כובע קסקט לראשו, הוא היה חקלאי בנשמתו, נדיב בלבו ופייטן בסיפוריו.

בימי שבת היה מלקט לביתו אנשים קשי יום חלכאים ונדכאים לארוחת דגים.סבתי הלכה על בהונות ובהכנעה מילאה את כל רצונותיו, (היתת לה ברירה?) דמות מיוחדת היה סבי יחיד בדורו.

איך אוכל לפסוח על הגינה אותה טיפח באהבה רבה, זו היתה חלקת אלוהיחם קטנה, ערוגות של חסה וצנונית, בצל ועגבניות, פטרוזיליה ונענע
בחצר ביתו היו עצי הרימון והלימון, עצי התאנה השחורות והלבנות, היו גם עצים מצלים, האקליפטוס והברושים התמירים.
בסמוך היה דיר קטן שבו שכנו שתי עזים, מהחלב עשתה סבתי גבינה, הכל היה מעשה בית, הלחם החם והפריך שאך זה עתה יצא מהתנור, הריבות אותם הכינה מקליפות תאנים אפרסקים      מקליפות תפוז ואשכולית.

בהשוואה להיום זו היתה פלנטה אחרת. הנוף הגיאוגרפי האנושי, בית סבי,בית ספרי, התמונות עוברות בסך לנגד עיני, הכל נראה לי ממרחק שנות אור.

אנו מצלמים תקופות, משחזרים אותם, לא קם האיש שימציא פטנט להקפיא אותן.