מהאטמה גנדי

גנדי נולד באוקטובר 1869 למשפחה הינדואית, למשפחת סוחרים מפורסמת.

הוא גדל עם אם מסורה, שחינכה אותו לא לפגוע ביצורים חיים, לצום להיטהרות וגם לצמחונות.

הוא היה תלמיד בינוני, בקושי עבר את הבחינות לקוטג', בגיל 13 חיתנו אותו נולדו לו חמישה בנים,לבכורו הוא התכחש עקב התהוללותו.

בדרבון אמו כאשר היה בן 18 נשלח לאנגליה ללמוד משפטים. כאשר חזר להודו התקשה לקבל עבודה בתחום המשפט, נשלח מטעם חב' הודית לדרום אפריקה, שם הוא נתקל באפליה חמורה נגד ההודים, זה היה המפנה בחייו שעימת אותו עם אי הצדק החברתי,הוא דחה את עזיבתו כדי לסייע להם, עזר בהצעות חוק אשר נשללה מההודים, ביניהם זכות ההצבעה, הוא איחד את כוחם לידי כח פוליטי הומוגני, כאשר חזר מבקור קצר בהודו, תקף אותו המון לבן דרום אפריקאי ועשה בו לינץ'.

כאשר חזר להודו הוביל את תנועת העצמאות ההודית,במאבקה נגד השלטון הבריטי.

הוא היה חסיד של הסאטיאגרהא פילוסופיה בחיפוש אחר האמת, באמצעות פעולה הנוגדת אלימות.

למרות התנגדותו לשלטון הבריטי, סייע להם בדרכו שלו, ועל זאת קבל מהלורד הרינג את עיטור הזהב "קיסר הודו".
באשמה שהוא יוצר אי שקט נאסר, מאות אלפי אנשים הפגינו לשחרורו, קשה למנות את כל הדברים שאיש דגול זה עשה למען עמו.
בחלו לכנותו "באפו" אבא ומהאטמה, "נפש גדולה". יזם מאבק לא אלים נגד גזירות  למיסיפ לא הגיוניים, נגד בעלי האדמות , ולמען העניים בזמן הרעב ההמוני. ממשלה נבחנת ביחס לחלשים שבה.

עם הזמןקמה התנועה החזקה ביותר עד אז "תנועת צאו מהודו" היו מאסרים המוניים אלפי הודים נפצעו ונהרגו, בסוף מלחמת העולם הבריטים נתנו סימנים לכך שהשלטון יעבור להודים.

מהאטמה גנדי הקדיש 30 שנה מחייו למאבק לשחרור לאומי, עד לנסיגתם של הבריטים בשנת 1947. גנדי זכה לראות בהתגשמות חלומו ב-30 בנובמבר 1948.

פסע הוא בדרכו לברך אנשים, נורה בחזהו למוות באקדח ברטה, בידי נאדורם גודרה  בן 38, שהיה קשור לארגון קיצוני, הרוצח ועוזרו נעצרו, ובעת עלייתם לגרדום, החזיקו בידם מפה שהיא מחולקת, לדעתם חלוקת הודו היתה בגידה.

לזכרו של גנדי הוקמו מבנים ואתרים רבים גם מוזיאונים הוקמו לזכרו.

זה מזכיר לי את התקופה של שלטון הבריטים בארץ, קראנו להם כלניות,חבשו הם כובעים אדומים,והשנה קבלנו את עצמאותנו היתה לשנה מקבילה לעצמאות הודו.
גם אנו איבדנו הרבה חללים עבור עצמאותנו במלחמת השחרור, מלח הארץ פאר ומיטב הנער הארצישראלי שאילו היו חיים היתה ישראל טובה יותר ושוויונית יותר מכפי שהיא כיום.

גנדי נחשב לאחד המנהיגים המוערכים ביותר של ה-120, אדם אציל ענו שוחר שלום וצדק, שחי על גבול הסגפנות השאיר אחריו מורשת אדירה.