הכעס שמתפרץ מתוכנו לפרשת מטות

 
 
אחד האתגרים גדולים בחיים שלנו הוא: להוכיח מישהו על טעות שעשה ופגעה בנו בלי להתרגז עליו.
השבת אנחנו רואים איך משה רבנו שמגיע למשימה האחרונה שלו, אחרי שהוא כבר עבר הרבה התמודדויות עם תלונות של בני ישראל, הפעם ישנה מלחמה שבה עם ישראל נוקם במדיינים כתגובה לתקיפה המדינית את ישראל, ומשה רבנו נותן הוראות מפורשות כיצד לפעול במלחמה, ודווקא בנקודה שהכי חשובה מבחינתו של משה קציני העם מפשלים. כאשר משה מוכיח אותם הוא כועס: "ויקצוף משה על פקודי החיל..."(במדבר לא 14) מיד לאחר מכן כתוב לנו על מצווה חדשה שנוצרה בעקבות המלחמה עם מדין, ומי שהמצווה נקראת על שמו הוא אלעזר הכהן.
המדרש מתייחס לעניין ואומר:" ריש לקיש אמר:כל אדם שכועס אם חכם הוא-חכמתו מסתלקת ממנו.מנין?שכתוב:" ויקצוף משה על פקודי החיל...ויאמר אלעזר הכהן לאנשי הצבא...זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' את משה"(במדבר לא 14,21)רואים מכאן שנתעלמה למשה רבנו מצווה.
אני רוצה להציע שהמדרש מחדד לנו את החשיבות של עצירה למחשבה לפני שאנחנו מגיבים על אירוע שמבחינתו הוא קשה ופגע בנו באיזו שהיא צורה, והוא מציע לנו לספור עד עשר ואז להגיב תגובה שקולה ולא מתלהמת.
אשמח לשמוע תגובות
אמיתי בן אהרון
בוגר תואר שני בתלמוד בר אילן
מרצה לסיפורי חז"ל
ליצירת קשר: 054-9077912
[email protected]