הנשים היהודיות והמנדט הבריטי בא"י

חלד מהצעירים אינו מודע לתקופת המנדט הבריטי בארץ, זה חלק מההיסטוריה שלנו.

הבריטים היו רמי קומה, בהירים בלונדיים, לבשו מדים וכומתתם היתה אדומה כשל הצנחנים, קראו להם "הכלניות"
התקופה של השלטון הבריטי בארץ החלה ביולי 1920 והסתיימה ב-14 במאי 1948, ב-15 במאי הוכרזה מדינת ישראל וירושלים כבירתה.
במקביל לסיום המנדט התנהלה מלחמת העצמאות, היה מאבק מר בין המחתרות היהודיות (טרום הכרזת המדינה) נגד השלטון הבריטי, היתה מיתקפה על הבולשת, בירושלים, היה פיצוץ על מלון המלך דוד ופיצוץ מועדון הקצינים. גם מעשי האיבה מצד הערבים לא פסחו, הלח"י היה הקיצוני ביותר.

הנהגת היישוב מבקשת מהנות ישראל להנעים את זמנם של חייל המנדט. הסוכנות היהודית הפעיךה 5000 מארחות בנות טובים שהתרועעו עם עשרות אלפי חיילים זרים במועדונים שהוקמו, לשם כך,המטרה היתה להנעים את זמנם, ולהפוך אוותם לתומכי הענין הציוני.אך כשהן הפכו לבנות זוגם של הבריטים רדפו אותם עד חורמה.
בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת היתה תל אביב עיר חוגגת ושוקקת, עם נשפי ריקודים, מועדוני לילה, פאבים מסעדות ובתי קפה ברחובות מרכזיים, 100.00-0 חיילים ו-5000 מארחות מסבירות פנים בעידוד המוסדות הלאומיים של המדינה. מאות נשים שנישאו לחיילים בריטיים או ניהלו רומן עוררו זעם ותיעוב  על ידי היישוב. 500 עד 1000 זונו8ת שהפיצו מחלות מין ועוררו דאגה בשלטונות הצבא הבריטי

מחקרים רבים נעשו על ההיבטים המדיניים והפוליטיים על תקופת המנדט הבריטי, אך הפרק על הקשרים שנרקמו בין הנשים לחיילים ולקצינים הבריטיים נעדר, אף לא מילה, איך הם לא חזו שיהיו אהבות סוערות וסודיות בין שני המינים.
עתונאי אוסטרלי תיאר את תל אביב כעיר של בתי קולנוןע בתי קפה מועדוני ריקודים התי שעשועים, חיי לילה שוקקים משחקי מזל בארים ופאבים, לחיילים היה מגוון של קברטים מוסיקה ונשים יפות, תל אביב היא גן עדן לחיילים בחופשה, לא כמו קפריסין שבה יש מקומות בלוימעטים ברמה ירודה.

בשנות ה-40 שיגשגה הזנות, קמה וועדה שנלחמה ביוזמת הרבנות נגד הפריצות ושמירה על טוהרת החיים ביישוב. 
בשנת 1945 פתחו שלטונות הצבא הבריטי מכון רפואי מיוחד בבן יהודה, שם חוייב כל חייל שביקר אצל עוסקת בזנות להיבדק.
רב המועדונים היו בתל אביב, בהם בקרו 20.000 חיילים בחודש, תפקיד המארחות מלבד להנעים את שהות החייל , להטות לו אוזן קשבת ולהרחיקו מאלימות ושיכרות. המארחות הזמינו את החיילים לבתיהן לכוס תה, וביקרו פצועים בבתי חולים, אזרחים ברחבי הארץ הביאו להם ספרים ודברי מתיקה.

עם הזמן יכלו בנות היישוב להפגין את עצמאותן ואת בחירתן מה ייעשה בנפשו ובגופן, החיילי כתבו לסוכנות לא מצאנו הכנסת אורחים תרבותית כזו בשום מקום אחר, הצלחתם לעשות את ישראל לביתנו השני.

היו ארגונים שרדפו את החיילים ובנ ות זוגן, ולבת היו עושים קרחת, הוועד לשמירת כבוד בת ישראל נהג לפרסם כרוזים עם שמות הבנות שיוצאות עם בריטים. את האווירה הזו ליבו הארץ ישראליים שנהגו בקנאה וברכושנות. הקנאה הגברית האגו והרצון לשלוט ניכרו בכל תחום. 

בשנת 1941 נשים התגייסו לצבא הבריטי, לא רק הדתיים הביעו התנגדות אלא גם מנהיגי התנועה הקיבוצית.האצ"ל והלח"י  לאחר מכן גם ההגנה עקבו אחר צעירות שנראו בחברת חיילים בריטיים , היו אף מקרים של רצח, בתו של בכור שטרית שהיה שר במשטרה היתה נשואה לאנגלי נורתה למוות יחד עמו.

רובן של הבחורות שנישאו לבריטים עברו להתגורר בארצו של הבעל, הם נדרשו להתמודד עם גל העוינות והקשיים שהערימו בפניהן, רבות מהן לא יכלו לשאת את אווירת עיירת השדה, העוינות והחמה שאיתה גרו ועזבו, חלקן התביישו לחזור ארצה, וחלקן התחננו בסוכנות לחזור לארץ.

המקרה הבולט הי של יעל ויצמן אחותו של עייזר שהתאהבה בקפטן שריון, יםפה תואר גבוה וחסון, היא נודתה על ידי משפחתה, השניים ידעו קשיים כלכליים, נולדו להם בן ובת, לימים הילדים באו לישראל ובעקבותיהם ההורים, כאשר רצו לראיין אותה סירבה בתוקף ושאלה בכעס חסרים נושאים באקדמיה?

כולם נשמו לרווחה כאשר הבריטים עזבו. סר רונלד סטורס אמר, את אהבתי ליאושלים אייני יכול לתאר, אין זו אהבה שכולה רגש אסתטיקה או דת, אהבה ארכיאולוגית או תיאולוגית  אף שיש בה שמץ מיסודות אלו, ירושלים מיוחדת מכל ערי תבל, לאחר ירושלים אין העלאה במשרה.

ביו המחתרות היהודיות היתה איבה למרות תפקידן ההיסטורי החשוב עיקר התרומה למדינה שבדרך היתה  של מחתרת ההגנה, ממנה נבנה צה"ל לאחר קום המדינה.
הקשרים שהיו לנשים יהודיות לבין החיילים הבריטיים הוא נושא מרתק שהעסיק את היישוב בארץ בזמנו.

מדןע הנושא היה הס מלהזכיר הס מלדבר, זהו כתם אלה דברים שהחברה הישראלית רוצה לשכוח ולהשכיח , זה איננו פרק מפואר בהיסטוריה שלנו ולכן מתכחשים לו.

גם הבנות שנישאו לחיילים הזרים לא הסכימו להתראיין, המשקע כבד   ובוודאי שלא התפוגג עם הזמן.