הם צריך לנסות להעביר את ערכינו לבנינו?
האם ניתן ורצוי להעביר מסרים מדור לדור?
זוהי שאלה שהורים רבים מתלבטים בה. יש כאלה שסוברים שלא צריך לנסות להעביר ערכים ניסיון חיים וכדומה מדור לדור. למשל כך סבור ג'ובראן חליל ג'ובראן בשירו "על הילדים". הוא אומר שאנחנו ההורים רק "הקשת" שממנה נורים החיצים לכיוון שיחליטו עליו:
"ילדיכם אינם ילדיכם כי פרי געגועי החיים אל עצמם. באים המה דרככם, אך לא מכם. חיים עמכם, אך אינם שיכים לכם. תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם. כי לא לכם הגיגיהם. גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם. כי נישמתם מסתופפת בבית המחר, שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם. אפשר לכם לחפוץ להיות כמוהם, אך אל לכם לעשותם כמוכם. כי החיים פניהם קדימה, לא אחור. אין הם מתרפקים על האתמול. אתם הקשת, ממנה, כחצי חיים, ילדיכם שלוחים. הקשת מבחין בשובל על-פני נתיב הנצח. הוא, ברצותו, כופף קשתכם, למען חציו, הנורים למרחקים. התרצו לידיו המותחות קשתכם, כי אוהב הוא את החיצים במעופם, גם את הקשתות הניצבות דרוכות".
נראה לי שבאופן טבעי קשה לנו לקבל את הגישה הזו, למרות שיש בה אמת מסויימת, שכן אין ספק שכל דור שונה מקודמו. הורינו הטעינו אותנו בהרבה מסרים, למרות שכל נעורינו התווכחנו עימם, והיום במידה רבה אנחנו הולכים בדרכם, לטוב ולפעמים לרע (על המיון הזה עלינו לעבוד).
אני לא יודע אם הצלחתי להעביר מסרים לילדי, ואם הם הפנימו אותם, אבל אני חושב שחבל שניסיון חיינו לא יעבור באיזו צורה לבנינו. כן, גם את ערכינו אנחנו צריכים להעביר להם, והם יתמודדו איתם – ידחו או יקבלו אותם.
נדמה לי שחז"ל לא היו בעד נתק בין-דורי כדוגמת ג'ובראן, ולפנינו סיפור על חכם שגורלו היה קשה ולפני מותו הוא מנסה לשכנע את בנו שיבחר בדרך אחרת משלו:
עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים,
אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים
שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל.
אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום,
שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו.
בשעת מיתתו אמר לבנו:
חזור בך מארבעת הדברים שהייתי אומר.
אמר לו : ולמה לא חזרת בך?
אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים.
אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתם.
אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובים – מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובים. (משנה מסכת עדויות פרק ה )
עקביא בן מהללאל, מחכמי חז"ל בן המאה הראשונה לספירה, היה אופוזיציונר נצחי. הוא חלק על חכמים בארבעה נושאים, ולא הסכים לוותר גם כשהמחיר היה כבד מנשוא: ביטול מועמדתו למשרת אב-בית דין וחרם קשה עליו,כל חייו. נראה כי הוא עושה זאת מתוך עקרון והכרה ערכית, כי יחיד אינו צריך לוותר על עמדתו גם כנגד רוב עצום, וגם במחיר בדידות נוראית.
אבל כנראה שבסוף ימיו הוא הגיע למסקנה כי אסור שבנו ילך בדרכו, ובאגדה שלפנינו הוא מנסה להסביר לו מדוע לא הגיוני שילך בדרכו שלו.
לפנינו העברת מסר במהופך: הוא אומר לבנו – אל תלך בדרכי, אל תהיה עקשן ואופוזיציור. גם זו דרך של העברת מסרים, למרות שהכי קשה להעביר מסר דרך הודאה בטעויות.
איתן קליש
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ואחר כך - תוך כדי חשבתי שבעצם לא משנה אם אנו בוחרים להנחיל ערכינו או לא, כי בעצם התנהגותנו בדרך מסויימת אני משמשים דוגמה. והדור שמתבונן, מחליט אם ללכת בעקבותינו או להימנע, או אף לנהוג הפוך מהדוגמה.
אולי זה דומה לגישה של חליל ג'ובראן במידה מסוימת.