1177האדרת-גוגול-החאן הירושלמי

1177האדרת-גוגול-החאן הירושלמי
צילומים-אלי ליאון
ראיתי כמה הפקות שונות של "האדרת" מאת ניקולאי ואסילייביץ גוגול הן בחו"ל והן בארץ אך ההפקה המוצגת כעת בחאן הירושלמי שונה מכולם.היא מיוחדת,היא ערבוב של ליצנות,מלאת המצאות ורעיונות מרשימים,תנועה וכוריאוגרפיה מסוגננות של שרון גל-אמיר, בימוי מיוחד של שיר גולדברג ועיבוד למחזה של שחר פנקס,תפאורה של שני טור,תלבושות של פולינה אדמוב ומוסיקה של דניאל סלומון.
למרות שתוכן המחזה היה ידוע לי, כל רגע בו ריתק אותי והצטערתי כאשר המחזה נגמר
זה מחזה מבוסס על סיפור ישן שהפך בחאן למשהו מקורי ,חדש,רענן,נפלא.
יואב היימן בתפקיד אקאקי היה נפלא,הבגדים המיוחדים מקסימים,התנועה על הבמה נהדרת.שילוב כל המרכיבים הללו היה מעולה.תפקידו של היימן היה הדומיננטי והשולט בהפקה.כל רגע שהוא היה על הבמה היה מרשים מענין ומרתק.
אך לא רק הוא .כל שאר המשתתפים, ארבעה במספר דוד קיגלר,יעל טוקר,דודו בן זאב,אדי אלתרמן שיחקו כל אחד בכמה תפקידים והיו מעולים.
הם יצרו הצגה מושלמת,הצגה שאי אפשר לשכח במהרה.
המחזה הוצג כמה פעמים בארץ עוד לפני כ 50 שנה בקאמרי ובשנה שעברה בצוותא.
הסיפור הקצר שכתב גוגול ב1842 הפך לסמלו והוא זכה להמנות בין ענקי הסיפרות הרוסית.
סיפור קצר זה זכה לתגובות רבות ושונות על ידי מבקרים ואנשי סיפרות.אחדים רואים בו סיפור לא חשוב ,בינוני ואפילו פחות ואחרים רואים בו השיא של הסיפורים הקצרים.הם בדעה שבשורותיו מגולמת האמת של החיים.
הסיפור זכה להיות מעובד לסרט,למחול,לתסכיתים רבים ברדיו ולמחזה.
בארץ התרגום המפורסם ביותר שלו הנו של אברהם שלונסקי .שחר פנקס -המעבדת כותבת שלצורך העיבוד של הסיפור למחזה קראה תרגומים שונים באנגלית ובעברית ונעזרה בהם כדי להגיע לעיבוד שישקף את שפתו הציורית של גוגול ואת רוח הזמן שבה נכתב הסיפור.
תוכן המחזה בקיצור נמרץ הנו כזה:הגיבור הראשי -אקאקי פקיד המעתיק מסמכים כל היום הנו התגלמות של האדם הקטן שכולם לועגים לו וצוחקים ממנו למרות שמעטים הם המתיחסים אליו בכלל. כאשר הוא רואה חור באדרת שלו הוא מנסה לתקנה אך היא ישנה מאוד ואין אפשרות לתקן את החור.הוא מצליח להשיג כסף ולקנות לו אדרת חדשה מרשימה ואז חייו משתנים.הוא זוכה לתשומת לב, מתרגל לחייו החדשים עד שהיא נגנבת על ידי שודדים,אז חייו אינם שוים בעיניו והוא נפטר.
במחזה זה החפץ הופך למטרה בחייו של אדם.
במחזה אנו עדים לשאיפתו של האדם הקטן להשיג משהו ועם העלמו של משהו זה חייו אינם שוים לו יותר.
גוגול מספר בסיפור קצר זה איך חפץ יכול לשנות את חייו של אדם עד כדי כך שיביא למותו.
זאת דרמה קטנה פרטית של אקאקי שעבור אחרים אין לה חשיבות אך עבורו היא הופכת להיות העיקר והסיבה שחייו אינם יותר חיים.
יש בסיפור זה הן עצב ,הן השתתפות בצער,הן הומור והן מציאות מסויימת.
שחר פנקס ושיר גולדברג יצרו הצגה שריעננה את הסיפור העתיק שיש בו גם פיוט.
לראות או לא לראות:מקסים,רענן,מסוגנן היטב.המלצה חמה מאוד לראות.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 16/10/2013 14:01
אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה