אנג'לוס

ביצירה אנו רואים שני איכרים, גבר ואשה עומדים בשדב, כליהם מונחים לידם, וראשם מורכן בשעת תפילה.

מדוע הציור הזה מרתק כל כך רבים? לצייר קוראים ג'אן פרסואה מילה, ישנה איזו שותפות גורל בין שתי דמויות אלו, כאשר הכרנסיה ברקע. 
מילה עסק בריאליזם מתוך מטרה להציג את מעמד האיכרים המעמד הנמוך, הוא כונה הצייר של האיכרים. הם עוצרים את עבודתם כדי להתפלל, הוא הביע בציור עמדה חברתית ומעמדית, הציור נחשב ליצירה מבוקשת עוד בחייו, הלובר עשה ככל יכולתו להחזירו לצרפת אחרי שהות ארוכה בארה"ב

מילה הוכר במשך שנים כצייר הריכרים, ומחזיק באמירה חברתית סוציאליסטית. כ-150 שנה לאחר תקופתו קבל הכרה כאמן בעל זיקהב רוחנית, בעקבות שתי תערוכות בצרפת, אחת מהן בגרנד פלה שבפריז, והשניה האנג'לוס אחת משתי היצירות החשובות בצרפת, לצד המונה ליזה.

מילה שחי לאחר המהפכה הצרפתית אמר לא פעם, שאינו משתייך לאף תנועה פוליטית, ושאין לו רצון ליצור ציור שמאחוריו רעיון מסויים. את האנג'לוס צייר כאשר חשב על סבתו, שעבדה בשדגות אך דאשר שמעה את פעמוני הכנסיהעצרה כדי שנתפלל.
בעת המודרני החלו לראות את האמנות העתיקה והחדשה, דרך עיניים פוליטיות וחברתיות, זה ייצר עוול ליצירות עצמן, וניתק אותן מהשורשים המיתולוגיים והרוחניים שלה.
כאשר אנו עומדים מול יצירת אמנות צריך להיות בכוחה לזמן אותנו לזמן אחר אומר חוקר אמנות, המוזיאון הוא מעין מקדש, וההתבוננות היא מעין פולחן. כיצד האמנות מעבירה אותנו מכאן לשם ? עושים את זה קאראווג'ו, דה וינצ'י עוד אמנים גדולים, אחינני יודע מי באמנו הישראלית יכול לעמוד במבחן זה. האמנות הפכה יותר ויותר מסחרית ומצליחנית, הוא ממשיך אמנים כיות משועבדים מהאקדמיה אל תוך הגלריות, זה צייצג נובו רישיות זה לא הופך את היצירה לגדולה. הוא מסכם, אם אמנות היא כניעה לבידור זו החמצה.
כנראה שלא במקרה חברות גדולות כמו רומא נפלו עם ההתבדרות הגדולה.