הטייס שהטיל את הפצצה על הירושימה אתרלי

אתר'לי טייס חיל האוויר האמריקאי שנטל חלק בהפצצה הגריעינית בהירושמה (יפן) הטיס את המטוס שעה לפני ההטלה, במטרה לראות אם אפשר לזהות את המטרה.
סירב לראות את עצמו כגיבור, סבל מסיוטין ודכאונות וכמה נסיונות התאבדות, התאשפז שוב ושוב בבתי חולים פסיכיאטריים של אגף שיקום של צבא ארה"ב. הוא לא היה חולה נפש וגם לא פסיכי, הוא מילא תפקיד, לרשויות היה נח לאשפזו עקב הרצאות שהוא נתן נגד האטום.
הוא טוען אלו שמשכנעים אותנו שאיןצ לנו זכות לפח, כל שכן להיות בעלי מצפון מפני שבהיותך בעל מצפון משתמע מכך שאתה לוקח אחריות. להשתמש בנשק האטומי הוא עיוורון, זו סכנה שהאנושות ההטילה על עצמה, שייצר זאת במו ידיה. מעתה תעמוד האנושות לעולמי עולמים בצילה הקודר של המפלצת כמה זה הרה גורל. מפקד חיל האוויר ניסה לגרום שעבירו אותי לבי"ח וולטר ריד שבוושינגטון, אך רופאי לא הסכים כי המטרה היא למנוע פרסום.
מאז שהטיל פצצה שהרסה את הירושימה וגבתה 200.000 הרוגים ופצועים ומעוותים רבים, סובל מאד , ומשימתו היא לא רק להיום אלא גם למחר. אני אמשיך להפיץ את השקפותי, בשום דרך אחרת לא הייתי יכול להבהיר לאנשים שמלחמה גרעינים אין פירושה רק הרס פיזי אלא גם השחתה מוסרית.אני רוצה שאנשים יעצרו ויבינו שאסור להם להניח לדבר הזה, לקרות שוב לעצמם ולילדיהם. אני חושב שישנם אנשים ובהם אינשטיין שחושבים שישנה סכנה שעולה בדרגתה על כל הסכנוות שקדמו במלחמות קודמות, ושהתוצאה תהיה הכחדת העולם. סופו של כדור הארץ.

נושא זה אינו עוד נושא זו בעייה איומה, האנושות הורגת את האנושות, אותם צאנשים המשתייכים לתנועה אנטי גרעינית הם היטב שבכל הארצות. הם מרגישים אחריות לשרידותה של האנושות. ידידס יקר כתב לי שעורך דינו של אייכמן לא התבייש להצהיר שאדם שהיה כפוף לפקודות כמו אייכמן אינו יכול לשאת באחריות, בדיוק כמו האדם שהטיל פצצת ארטום על הירושימה, אינני מעונייםן לדבר על כל העיוות המחריד שבהשוואה זאת, שכן אתה ורעיך ביצעתם פעולות שהיו פעולות מלחמה, ואילן אייכמן הוציא בפועל בשיטתיות במשך שנים, השמדה של בני אדם שלא היתה להם שום חשיבות צבאית.

הוא ממשיך ואומר גם כאשר אהיה משוחרר מבתי החולים, רוחות המתים ואלות הנקם ירדפו וייסרו אותי בלי הפסקה, אדם מיוסר אינו אדם חופשי, ההיפך מזה
הוא היה הראשון שתרגם אתץ תקופתנו לשפה של חיי הפרט, שחייו הפרטיים הוכרעו רק בידי עובדות עידן האטום ופחדיו. והיה הראשון שסירב להתאים את עצמו להתנהגות שדורשצת חברה קונפורמיסטית.

הוא לא ביקש להפחית בערך הסכנה להגזים בערכה, או לנצל אותה לטובתו, התגלמותו של אתרלי לא התיישנה היא התגלמותו של המצפון בעולם שבו מליונים מורדמים. אתרלי סירב בתוקף להסתפק בחופש שבסופו של דבר מסתכם בחופש של עיוור, ובחופש מן המצפון, ונכונותו הבלתי נלאית לקבל אחריות, סירוב זה ונכונות זו הם מעשים חלוציים על קרקע מוסר ההווה

אכן גיבורו של המצפון.