שרברב בחלל פרק 2

אך במקום לצאת ולהתרוקן פתח ואמר: אתה יוצא מכאן ישר למתקן שבאחד הבסיסים שלנו לאימונים. שם נכשיר אותך למשימה. לא הספקתי להגיב כי שתי ידיים חזקות הרימוני מהכיסא כאילו אני כבר בחלל חסר משקל והובילו אותי למעלית. לאחר זמן קצר כבר שכבתי שרוע על ספסל הלימוזינה שדהרה למחנה סודי אי שם. כך החלו ימי הכנותי לשליחות שלי לקראת תחנת החלל הישראלית אפלאלו 4. לעיתים כשאין לנו ברירה ונשארות לפנינו רק שתי אפשרויות בחירה, אחת גרועה והשנייה מחורבנת, אז מחליט אני לקחת את הראשונה.וכך נכנסתי בראש נקי מדאגות ללימוד תורת היחסות הכללית של החלל. בפעם זו למדתי על עיקרון השקילות שבטח קשה לכם להבין במה מדובר כמו שגם אני הבנתי פחות מכלום. אבל המשכתי ושמעתי את הרצאתו של סגן אלוף ל' שהרצה על השפעת המרחב וקצב זרימת הזמן. כשעבר אותו ל' לדבר על קילוח ונזילות במעבורת אפלאלו 4 כבר ניחשתי במה מדובר. חוץ מזה לא הבנתי מילה כשהסביר ל' שגלי הגרביטציה מתחברים לשרשרת הפרוטון. לבד מזה היה כיף במתקן הסודי. אוכל כמו מלון רב כוכבים. מיטות ומזרנים פרדיז רכים כפלומת אפרוח. סרטים על החלל עם כוכבי שנות הארבעים, אפילו טרזן ג'וני וייסמילר, כיכב שם. חצי שנה זה זמן ארוך למי שמשתעמם. לי לא היה אף רגע דל. כשדמדומי הערב היו יורדים ואפלולית הייתה מכסה את המרחב, ברגעים שכאלה שהעצבות חיבקה אותי כולי הייתי יושב וכותב מכתבים למגירה. יום השיגור לבלתי ידוע הגיע.. על משטח גדול ממדים תחת חולות טנטורה הובאתי בעישון לילה. במרכז מוגבה עמד במלוא ת?פרתו הטיל 'שביט' משגר הלוונים לחלל. 'שביט' הוא טיל המורכב משלושה שלבים. כולם מונעים בדלק מוצק. שני השלבים הראשונים מזניקים את הטיל לגובה של 110 ק"מ שם הם נפרדים ממנו. השלב השלישי עם תא היושבים בו כולל אני כמובן, ממשיך עד לגובה של 260 ק"מ- גובה המסלול שבו מקיף הלווין את כדור הארץ. לאחר שתדלקו את הטיל שיועד להטיס את החללית 'נורית אחת' נכנסנו כל אנשי צוות הטיסה שכלל את המהנדס פרויקה, הטייס מוריס, מורה אחת מכרכור, ופרופסור ארטור מהמכון הניסיוני לכבידה נוזלית. וכמובן לא נשכח אותי. בחלוף זמן ההכנות החלה הספירה לאחור ובהישמע הספרה אפס הוצתו מנועי הטיל. ברגע זה שכחתי מי אני ומה אני בכלל עושה שם. החללית החלה להטלטל נעה כמו דוגית על ים סוער. כולי רעדתי בפרכוס בלתי נסבל וזאת למרות החגורות שהצמידו אותי למושב שדמה לכורסת רופא שיניים. עוצמת הזעזוע הייתה כה עזה עד שבמוחי עלו חלקיקי מחשבות על פרידה אחרונה מכל אוהבי. זו כנראה סוף דרכי השרברבית אמרתי לעצמי כשלפתע השתררה דממה- שקט אלוהי אפף אותי. עכשיו יכולתי גם מעט לנשום. זמן מה מאוחר יותר התחברה החללית שלנו 'נורית אחת' לתחנת החלל אפלאלו4.