הבהרה לשיר "איש זקן עם קסקט"
חברים יקרים, תודה לכם על תגובותיכם, אבל אני חוששת שקרתה החמצה:
פרט לטובה שהראש שלה דומה לראש שלי,נדמה לי שהמגיבים האחרים מתיחסים לשיר הזה כאל איזה שהוא מניפסט סוציאליסטי.אני ממש ממש לא התכוונתי להציג את האיש הזה כדוגמה חיה לחלכאים ולנדכאים שהחברה הישראלית שכחה מהם ולכן הם נאלצים לקבץ נדבות. משום מה נחפזו עיני הקוראים אל הקופסה שלרגליו ופסחו על האקורדיון שבידיו. הוא מנגן ולא קבצן ! רציתי בסך-הכל לצייר תמונת איש זקן שמתיחד עם זכרונותיו בעזרת מוסיקה. אדיש למתרחש סביבו, עטוף בצלילי מוסיקה רוסית,, סביבו תרבות אחרת, קצב חיים אחר . נוכחותו ברחוב ההומה מיצגת, לדעתי, את ההבדלים בין תקופות, תרבויות, אנשים.
בשתי השורות האחרונות תארתי רגע כמעט אינטימי, שבו אני והוא שרויים בתוך בועה, בזמן אחר. והוא מנגן , כאילו במיוחד בשבילי ,שיר שאני אוהבת משחר נעורי -קורובשקה .ויש לי המון ביצועים שלו.
יש לקחת בחשבון שנולדתי ברוסיה.
.
שירך כמוהו כצילום.
עברת, ראית, צילמת.
אני עוסק בצילום. והנה בצילום יש אפשרות לקטום חלקים מהתמונה שהצלם לא מרוצה מהם.
זה מקביל למחיקה אצל המשורר.
פשוט, חיזרי לשיר ערכי ומחקי את השורות עם הקופסא.
תוכלי אפילו לפרסמו מחדש.
אז היית נחמדה ונשבת בקיסמו של האיש הזקן עם הקסקט בגלל שתי שורות שהיו לגבייך רגעים אינטימיים בגלל מנגינות שהכרת תשחר ילדותך. הן לא ניגנו על כולנו ולכן היו שראו באיש הזקן עם הקסקט קבצן בדיוק כפי שתואר על ידך. זו הזוית שראינו את השיר
א. מהו שיר "ערכי" בעיניך ?
ב. מדוע סילוק הקופסה מהשיר תהפוך אותו לערכי?
ג. הקופסה היא חלק מהתמונה וכך אני רוצה "לצלם" אותו.
ד. השיר אינו צילום גרידא, יש בו התיחסות רגשית
וצריך לקחת זאת בחשבון.
בכל אופן תודה על התיחסותך.
בכל אופן, גם אני מקווה שלא יהיה צורך להבא להבהיר את עצמי, כי אז השיר אינו מספיק, ואז איננו שיר.