צייד היצירות הגנובות

כנופיה של שישה אנשים הלכו ברחובות המושלגים של שטוקהולם, הם הציתו מכוניות הניחו רצועות  צמיגים מחודדים, חסמו את התנועה, לאורך הנהר הניחו סירה קלה.

כשהם לבושים בקפוצ'ונים שחורים ומחזיקים רובים נכנסו אל המוזיאון, הישארו בשקט לא נפגע בכם, נתנו הוראה לעובדים ולמבקרים, לשכב על הרצפה, כולם צייתו, הם התקדמו במהרה, לקחו ציור קטן של רמברנדט ושני ציורים של רנואר, סך הכל שווי של 40 מליון דולר.

השוד התפרסם בעולם, כבודם של השבדים נפגע, בסופו של דבר הגיעו לגנבים, אך לא מצאו את הציורים המקוריים. 

רוברט ויטמן סוכן של ה-אף.בי.איי. מתמחה בפשעי אמנות עד היום השיב ויטמן יצירות אמנות בשווי של מליוני דולרים. עבד כסוכן סמוי שמו הלך לפניו בכל העולם, הפחד ישנו נוא אומר, הפחד שדברים לא ילכו כמו שצריך, זה לא כמו בסרטים, אם מישהו מוציא אקדח הוא גם יורה בך. חייבת להיות מודעות גבוהה שאתה נמצא על הקצה.

כדי להשיב ציורים התחזה לסוכן אמנות, אף פעם איני נושא עימי אקדח, מנסה תמיד לשמור על סיפור הכסוי, אתה חייב לפתח מערכת יחסים עם הפושעים, הם חייבים לבטוח בך, אתה חייבלזכור רת בתכונות הטובות שיש כמעט לכל אחד, איכפת להם מהמשפחה, מהילדים מההורים, אתה תתייחס אליהם כאל בני אדם ולא כאל נושא.

היו מקרים רבים מסביב לגלובוס, פעם מצלצל הטלפון מצרפת, פעם ממיאמי, ופעם מספרד, אם זכור לך ממשיך ויטמן, הסרט שני גנבי האמנות עם השחקנית קתרין זיטה, ושון רונרי בשנת 1999, הצמד מתכנן מעשי שוד מתוחכמים, בהמשך הסרט מתברר שקתרין זיטה היא בעצם עובדת בחברת ביטוח.

במציאות כמו בסרט ישנם גנבים מומחים, הלומדים על יצירות אמנות, ןנהפכים למומחים בתחום, סוג נפוץ הם הפושעים שודדי הבנקים המוזיאונים והבתים, הם אומרים אם יצירה עולה חמישה מליון דולר, אני יכול למכור אותה במליון דולר.

ככל שהיצירה יקרה יותר מסביר ויטמן כך קשה יותר למוכרה. לדוגמה הציור של אדוארגד מונ ק שוויו 75 מליון דולר, נמצאה במוזיאון הלאומי של נורווגיה, הצליח הגנב למכור אותה לסוכן סמוי ב-750.000 אלף דולר.

  במוקדם או במאוחר היצירות יחזרו לשוק, ומישהו ינסה למכור אותן, העובדה שדברים אלה חיים אחרינו, הופך את זה לפשע לא רווחי.

יצירתו של רודן "האיש עם האף השבור" הפסל שרודן פיסלו ב-1860 נמצא במוזיאון רודן בפילדלפיה, נכנס אדם תפס את הפסל ואיים על השומר, אחד מהשומרים חשב שהרובה איננו אמיתי, ניסה לפעול אך הגנב ירה לכיוון הקיר.כעבור שמונה חודשים הגיע מידע על מקום הימצאו של הפסל.

כסוכן סמוי אתה תלוי מאד באחרים,] שלא יפשלו, שלא יחשפו, שלא יכנסו בזמן לא נכון, צריך להיות תיאום מוחלט.

כאשר התחלתי להרגיש שאני משועמם, לאחר שנה פרשתי, לאחר מכן הפכתי למדריך של מחלקה שלימה המתמחה בפשעי אמנות,ופועלת מתוך שירות ה--אף.בי.איי.אני עסוק היום יותר מתמיד,. דבר אחד זכור לי הבולט ביותר, יומן בן 400 דפים שנכתב בידי אלפרד רוזנברג, ב-1945 ממנהיגי המפלגה הנאצית, מצאו את היומן בטירה בגרמניה, רוברט קמפנר משפטן יה ודי גרמני שימש כאחד התובעים במשפטי רוזנברג ולקח רותו לארה"ב מאז נעלמו עקבותיו.

שישים ושלש שנה  לאחר מכן העורך דין נפטר ומסר את כל המסמכים עם היומן למוזיאון השואה בארה"ב. ניתן להבין לאחר קריאתו שהיתה השפעה גדולה של רוזנברג על מלחמת העולם השניה.

על כל הצלחותיו של ויטמן מעיבה תעלומה שלא נפתרה, הוא ואחרים לא הצליחו לפתור גניבה של ציורים בשווי של 500 מליון דולר, ממוזיאון גרדנר בבוסטון.בשנות ה-90 שנחשבה לאחת הגניבות הגדולות ביותר בהיסטוריה. הגנבים נכנסו לבושים כשוטרים, אזקו את השומרים, וגנבו 13 יצירות של רמברנדט וורמיר.
ויטמן טוען שהוא היה קרוב ביותר אך מפאת הפוליטיקה והבירוקרטיה ב-אף.בי.איי. לא הצליח לתפור את התעלומה.

מבטיחים פרס העומד כיום על עשרה מליון דולר למי שיפצח את התעלומה ויספק מידע.


.