טרם דבר.

אקום השכם בבוקר, לצוד
ניצוצות ראשונים של שחר
זוהר, חדש.
וזאת רק ההתחלה לדברים
הטובים המחכים בסבלנות,
להציע נתינתם, טיפות
ראשונות של אושר מטפטף על
הפנים והעיניים הנפקחות
בסופו של לילה.

ושואל את עצמי, מהיכן נובע
כל האושר הזה הזורם חינם,
ממעיינות חיי?
'הנה ראה אור ראשון שוטף
חלונך, מבשר טוב'.

ובטרם דבר, אספר על
ליל אמש, על שמחת ארבע
כלות, יפות, יפות, מיועדות
לחופה, בצאתן בשירה
ובמחולות, ממקווה הטהרה.
ואנוכי שמח, מתחבק
ומתנשק עם החוגגים, עד
קריאת הגבר...