יושבת על ספסל

יושבת על ספסל בגינה, אישה בודדה,

בוהה באוויר ודמעה זולגת מעינה ברעדה,

חושבת על חייה שחלפו כך בשקידה,

לא יודעת את נפשה מרוב חרדה.

דואגת לעתיד מה יעלה בגורלה,

האם תמצא אחד שיתאהב בגללה.

האם נגזרה עליה לעד הבדידות,

או שמא תמצא לפתע ידידות.

כך יושבת היא חולמת בהקיץ, על הספסל,

אנשים חולפים על פניה ושמים אגורה בסל,

לפתע נעורה מחלומותיה וזעקה נפלטת מפיה

?יהודים טובים, אינני קבצנית כלל?.