פרשת ברלד תמוהה ומוזרה.

הזכרון הלאומי קצר ושל המשטרה לא פחות מכך.לא אחת דובר שאין חוקרים אדם בלי שיהיו נגדו חשדות מבוססים עם עדים ראיות והוכחות מוצקות.איש לא מעלה בדעתו מה יקרה לנחקר.איזה נזק נגרם לו,? האם עתידו נהרס לו וגם לבני משפחתו.מי ישלם על כך ומי יפצה אותו על כך?מה היה קורה אם היו מחכים עם החקירה עד שיאספו הראיות וההוכחות.הלקח ה מרכזי שצריך להפיק מהמקרה המוזר הזה והמיותר ה זה.זה לא להחפז.החיפזון הוא מהשטן.לקח שני אין לקבל מקרים שהתרחשו לפני 16 שנה או 20 שנה.מקרים אלה יכולים בהחלט לחכות לשעת כושר מתאימה של המשטרה.אם המתלוננת  היה לה זמן למכביר וזה לא לחץ עליה גם המשטרה יכולה לחכות עם זה עד שתדון ותחליט לעשות זאת.בכל מקרה אין להזדרז ולדון לחומרה בלי הוכחות וראיות ביד.