תרופות נגד דיכאון ? חלק ראשון

שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי דוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (או גרסה ממוחשבת שלו כמו - www.mymood.co.il) נחשב כדרך יעילה לשיפור במצבו של המטופל. טיפול תרופתי יכול להועיל לדיכאון מתון עד חמור, לכמה סוגי חרדה ולהפרעות מצב רוח דומות בחומרתן. להלן תיאור איך תרופות אנטי-דיכאוניות פועלות, מה הן עושות והיכן אפשר למצוא מידע נוסף עליהן ועזרה.
איך פועלות תרופות נגד דיכאון?
מחקרים מראים שצורות חמורות של דיכאון כרוכות בשינויים ספציפיים במוח, וביניהם שינוי ברמות הורמונים ובמערכות תקשורת כימיות במוח. בצורות אלה של דיכאון, מופיעים שינויים בפעילות המוח באזורים שנמצאים תחת השפעתם של ממסרים עצביים שנקראים סרוטונין ונוראדרנלין. שינויים אלה יכולים לגרום לפרצי דיכאון רציניים, שכרוכים בתסמינים קשים ובמוגבלויות שנצפות בעת דיכאון. תרופות נגד דיכאון מסוימות מגבירות רמות של סרוטונין ונוראדרנלין בכמה אזורים במוח. אין להסיק מכך באופן פשטני שדיכאון הוא בעיה שנגרמת ממחסור בכימיקלים אלה ותו לא. סוגים אחרים של תרופות נגד דיכאון פועלים בדרכים שונות במעט, אך לכולם ישנה השפעה על אזורים במוח שנמצאו קשורים ברגשות ובמוטיבציה.
מתי משתמשים בתרופות נגד דיכאון?
תרופות אנטי-דיכאוניות ניתנות, במקרים רבים, במקביל לטיפול פסיכולוגי, כאשר מטופל חווה פרץ מתון עד חמור של דיכאון ו/או חרדה. לפעמים רושמים אותן כאשר טיפולים אחרים אינם מועילים.
מהן התרופות נגד דיכאון המועילות ביותר?
ההחלטה מהי התרופה הטובה והמועילה ביותר עבור מטופל היא מורכבת. החלטה זו צריכה להיעשות לאחר הערכה ושיקול זהירים. מטופלים יכולים לעזור להערכה של הרופא באמצעות מתן מידע רב ככל האפשר על עצמם ועל עברם הרפואי.
יש לשקול את הדברים הבאים לפני שמתחילים בטיפול בתרופות נגד דיכאון.
•· גיל. דיכאון הוא תופעה שכיחה שיכולה לפגוע באנשים בכל הגילאים. טיפול תרופתי אינו מומלץ, בדרך כלל, כאפשרות ראשונה לטיפול בדיכאון בקרב ילדים ואנשים צעירים. בארצות רבות לא מומלץ, הן על-ידי הגופים שמפקחים על תרופות והן על-ידי היצרנים, להשתמש בתרופות נגד דיכאון בצעירים מתחת לגיל 18 שנים. זאת על אף שאין איסור ממשלתי לרשום תרופות אלו לצעירים ואי-אפשר למנוע מרופאים לרשום אותן אם הם מחליטים שזהו הטיפול הנדרש לצעירים מתחת לגיל 18 שנים. ישנו חשש שאחוז קטן של אנשים צעירים עד לגיל 24 שנים שנוטלים תרופות מסוג SSRI, יחוו עלייה במחשבות ובהתנהגות אובדניות. המחקרים הראו שהסיכון הוא של 4% בהשוואה ל- 2% בקרב אלה שקיבלו במחקר פלסבו (תרופת דמה שאין בה חומר פעיל). באף אחד ממחקרים קליניים אלה לא נרשם מקרה של מוות כתוצאה של התאבדות. בכל מקרה, צריך לשים מטופלים צעירים תחת פקוח רפואי הדוק יותר ולעקוב באופן סדיר אחר מצבם בשלבים הראשונים של הטיפול, במידה ונרשמו להם תרופות נגד דיכאון.
•· מחלה כרונית. תרופות נגד דיכאון, כמו כל תרופה שהיא, יכולות לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. במקרים מסוימים, נטילת תרופות נגד דיכאון יכולה להשפיע על תסמינים קיימים או על טיפול במחלות אחרות. חשוב שאנשים יאפשרו לרופא לדעת על כל מחלה שיש להם ועל כל תרופה שהם נוטלים.
•· הריון והנקה. ההחלטה לקחת תרופה במהלך הריון או הנקה היא אינדיבידואלית. ההחלטה צריכה להתקבל תוך התייעצות ברופא לאחר שנשקלו הסיכונים והתועלות הן לאם והן לתינוק. אם מדובר באם שמניקה, עדיף לקחת, בדרך כלל, סוגים ספציפיים של תרופות. קבוצת תרופות נגד דיכאון טריציקליות, כמו סרטראלין, ותרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו ציטלופראם ופלובוקסאמין. תרופות אלו ניתנות בשכיחות הגבוהה ביותר לנשים מניקות. מחקרים הראו שתרופה בשם פרוקסטין אינה מומלצת בזמן הריון והנקה.
•· תסמינים. כאשר מחליטים על הטיפול התרופתי המתאים ביותר נגד דיכאון, חשוב לשקול איזה תסמינים יטופלו. סוגים מסוימים של תרופות אנטי-דיכאוניות יעילים יותר בטיפול בתסמינים ספציפיים שקשורים לדיכאון ואילו סוגים אחרים של תרופות יכולים להיות מועילים בניהול הפרעות של חרדה.
אנשים עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה) שחווים את הקוטב של הדיכאון יקבלו, בדרך כלל, רק תרופות לייצוב מצב הרוח. יכול לעבור זמן מה עד שתרופות לייצוב מצב הרוח יפעלו. לפעמים ניתנות תרופות נגד דיכאון במקביל לתרופות לייצוב מצב הרוח כדי להקל על התסמינים.
לא מומלץ, בדרך כלל, להשתמש בתרופות נגד דיכאון באנשים עם הפרעה דו-קוטבית כי הן יכולות לעורר את קוטב רוממות הרוח (מאניה).