כששבתי לביתי מגלות פורים בירושלים

עיר הקודש. מצאתי בין דברי הדואר שלי(חשבונות. התראות, פרסומות) מכתב ללא בול. ובתוך המעטפה היה כרטיס מגנטי עם ציור של נחש ירוק. פרסומת של לוכד נחשים. השלכתי אותו כנשוכת נחש. עם ההזהרה שצורפה אליו שמדגישה עד כמה חיוניים והכרחיים שרותיו לקראת האביב המפציע. משום מה, הגפתי את כל הרשתות ואת החלונות עד שכמעט נחנקתי. הבטתי החוצה בג'ונגל שבו מרוב עצים,עשבים צמחייה פראית ירוקה ומשתלטת לא רואים את היער וגם לא את חיותיו, יצוריו שרציו ונחשיו המתרביםבשקט המאיים בחסות העשב. והחלטתי שכמו שלא חושבים על דובי