אנשי רוח רעה

לא קשור ואינו נחלתם לא של השמאל ולא של הימין. מי ששולח את הניו למאכלת זו שאלה בפני עצמה.
כי אם המאכלת צאיימת עלינו ועל בנינו. זו אינה המאכלת של עצמנו.
אמנם עקדת יצחק זה ביפור נורא שקשה להכיל/ לתפוס.
ואין שום הצדקה למי שצקריב את בניו- בנותיו עך " קידוש השם"( ראה גם בת יפתח).
ובמאקרו הבעיה היא שונה: מי יהיה הראשון שיאחז במאכלת ויאים עלינו ועל הנינו.
"הקם להרגך השכם להורגו".
אינו סותר את עניין זכויות האדם בקשר ליחסנו השוויוני לגר החי בארצנו( כל עוד שאינו חובר לצרינו(.

הערבים סיגלו לעצמם עללי מוסר חדשים.להסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית תמימה ביודעם שישראל לא תפגע בם שם.אם לא נאמץ את כללי מוסר המלחמה שלהם הם ינצחו.המקרה של שחדה הוא יוצא דופן ואני מאמין שלא היו פוגים בו אם היו יודעים מראש.אבל משקרה הדבר וטועיות קורות היתה כל המדינה צריכה להתיצב אחרי הטיס וחיל האויר.ולא לתקוף ולגנות.שאלת את עצמך כמה ישראלים שחדה גרם למותם?

מלחמה היא לא משחק שח מט. במלחמה יש הרוגים בין אם מבין החיילים ובין אם מבין האזרחים או בשם היפה שעוטפים אותם "הבלתי העורבים". אפשר לעבור לסדר היום כאשר הקורבנות הם חיילים אולם אסור לעבור לסדר היום כאשר הקורבנות הם מבין הבלתי מעורבים. לצערנו אנו עומדים מול מרצחים שהמרות העיקריות שלהם לפגוע בעיקר בבילתי מעורבים. אלפי הטילים שנישלחו אל הדרום היו מיועדים לפגוע באזרחים. הם גם לא בחלו להסתתר מאחורי אזרחים כאשר שלחו טילים לעבר ישראל וזאת מההנחה המעוגנת במציאות שישראל לא תפגע באזרחים.
מקרה שחאדה הוא מקרה יוצא דופן שבו נפגעה משפחה שלמה בגלל טעות. מלחמה היא לא משחק דמקה. במלחמה יש טעויות ונהרגים גם חיילים מאש כוחותינו. כשיורים עליך מבית מסוים אתה מניח שזה אויב ומשיב אש. הייתה כאן מקרה מצער שחייב בדיקה. האם הייתה כאן טעות בהערכה . כך נוהג צה"ל וטוב שזה קורה כך. . האם הגירסה שקיבלנו היא האמת? לא חשוב מה הייתה המסקנה. צריך לגבות את היורים גם אם השיקול היה מוטעה. אסור לנו לגרום לכך שאחורי כל חייל יעמוד עו"ד לפני שהוא יורה את הפגז.

ראשית חג שמח (שני)רק עכשיו יצא לי לקרוא את הרשומה שלך ושמחתי שכתבת אותה.כמה פעמים אני מתרגזת על התיקשורת,על"הנאורים"שמפרסמים דברים שמשרתים את אויבנו ומשמשים כלי לניגוח נגדנו.ולא רק סודות מגלים,אלא גם דעות שאחר כך משתמשים בן נגדנו.במדינה אחרת היו אוסרים אנשים כאלה.אצלנו אומרים"חופש הדעה וחופש העיתונות או זכות הציבור לדעת" אחת כאן הגיבה על כך שלמרות ההגנה על חיי האנשים שלנו,אין לפגוע בזכויות האדם.ומה עם הזכויות של האנשים שרצחו אותם בדרכים הטרוריסטים?ומה עם הילדים שנישארו יתומים כי הוריהם במיקרה נסעו בדרך שהיה נח לטרוריסט לפגוע?למה תמיד רק לאויבים שלנו יש זכויות ומתעלמים מהזכויות של היושבים בארצנו ונהרגים לא במלחמה,אלא רק בגלל שהם יהודים.להם אין זכויות?לכן טוב שכתבת את הרשומה הזו.והיא עוד עדינה ומנומסת.

בוקר טוב טובה את כל כך צודקת אני חושב ששנינו שיכים לרוב הדומם.
אלו שכתבתי כנגדם הנאורים, הצעקניים, הם המיעוט. אבל יש להם את בית המשפט הנאור שלנו שמגבה אותם .בהשראתם של ברק וביניש,והעיתונות.המדינה עדיין נמצאת במצב מלחמה כל זמן שיש מי שרוצים להשמידה ונלחמים בנו.לשיטתם יקוב הדיו את ההר.במקום לתת גיבוי לאלו שמסכנים את חייהם כדי שהם יוכלו לשבת על הכסא הרם.
מאת: רמי (21/04/14 | 10:28)

ראשית כל, מדובר בסילוף האמת. סילוף בוטה ומכוער. צה"ל אינו נותן ללוחמיו פקודות בלתי חוקיות, ובוודאי שלא פקודות לפגוע באוכלוסיה אזרחית חפה מפשע.יש במכתב מעשה ברור של הונאה והטעיית הציבור. רובם הגדול של חותמי המכתב הם, כאמור, אזרחים בעלי עמדה פוליטית שהעדיפו להציג אותה כטייסים לובשי מדים, כביכול. מדובר בעלילה גסה, היפוכה של המציאות, וכל מפקד בצה"ל וכל טיס בחיל האוויר יודע זאת.מכתב הסרבנים, קבוצה של עשרים-ושבעה אזרחים בעלי עמדה פוליטית, שרובם הגדול סיימו זה מכבר את שירותם כטייסים בחיל האוויר ומיעוטם עודם בשירות, חתמה על מכתב פומבי, שתוכנו פוליטי. ננקט כאן אקט פוליטי במסווה של אקט מוסרי, תוך פניה ישירה והבטחת בלעדיות לכלי תקשורת מסויימים.עיקרו של המכתב הוא הודעה על התנגדות לביצוע פקודות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות כביכול, ועל סירוב לקחת חלק בתקיפות חיל האוויר במרכזי אוכלוסיה אזרחית ולפגוע באזרחים חפים מפשע. מן המכתב משתמעת אשמת-שווא שקרית בעליל, כי בחיל האוויר ניתנו פקודות בלתי חוקיות לפגוע באוכלוסיה אזרחית. חומרתו של המעשה שעשו חותמי המכתב יש לה פנים רבות. אני מבקש לציין עשרה היבטים של חומרת המעשה.בעיני החטא הכבד ביותר, זו הצגת צה"ל כצבא בלתי מוסרי. זה ניסיון להטיל כתם בצה"ל, צבא העם, המגן על עצם קיומה של מדינת ישראל. צה"ל נועד להגנה על אזרחי המדינה באשר הם, וקובע ללא כל היסוס, כי מוסר הלחימה שלו הוא הגבוה ביותר בעולם. אין צבא בעולם שהיה מתמודד במידה כה רבה של איפוק וריסון עם טרור רצחני, בהיקף שמדינת ישראל עברה בשנים האחרונות. בלחימה האכזרית שנכפתה עלינו צה"ל עושה שימוש רק באפס-קצה של יכולותיו ואמצעיו-מה היו התוצאות אלמלא עמד השיקול המוסרי לנגד עינינו ואלמלא נמנעו עד קצה היכולת בלחימתנו בטרור מלפגוע באוכלוסיה? צה"ל פועל נקודתית נגד המחבלים וראשי הטרור במטרה להגן על חייהם של אזרחי ישראל ותוך מאמץ להימנע ככל האפשר מפגיעה באחרים. השיקול המוסרי מוטמע עמוק והוא חלק בלתי נפרד בכל תהליך קבלת ההחלטות בצה"ל ובדרג המדיני. גם האחריות לחייהם ולבטחונם של אזרחי ישראל הוא שיקול מוסרי. למעשה, זהו שיקול המוסרי העליון. הפקרתם של אזרחי ישראל לפגיעתם הרצחנית של ארגוני הטרור היא היא הבלתי-מוסרית בעליל.מכתבם של הסרבנים מעניק עידוד מוראלי לגרועים שבאוייבי ישראל. ארגוני הטרור הרי אינם לוחמים. הם מבצעים פשעים נגד האנושות. מטרתם אינה שינוי גבולותיה של מדינת ישראל. הם דוגלים במוצהר בהשמדתה הכוללת של מדינת היהודים וברצח אזרחיה ללא אבחנה. בעיניהם כל יהודי ואזרח ישראל - מתינוק בן-יומו ועד ישיש בא בימים - נושא גזר דין מוות. הם פועלים ככל יכולתם לבצע את גזר הדין. מכתב הטייסים, ולא מתוך כוונה חלילה (אלא מתוך קלות דעת), מעניק לארגוני הטרור תמיכה אגפית בלתי צפויה.