רצח נשים

המוטויבציה לאלימות כלפי בנות זוג על כל צורותיה, נעוצה ברכושנות הגבר כלפי האשה, משקפת את תפיסת הגבר לשליטה במה שנתפס כקניינו.

קנאה מינית וכעס הם שני הרגשות על פי התפיסה הרווחת טריגר לרצח בת הזוג.

הרצח הוא סופו של מסלול ונקודת שיא בהיסטוריה של אלימות שקדמה לרצח.

עשרות שנות מחקר מצביעים באופן עיקבי שמירב מקרי הרצח קשורים באיום נטישת בן הזוג, כתגובה על נסיון האשה לסיים את המערכת הזוגית..

למרות שזוגות נפרדים על בסיס יומיומי, תופעת אי נאמנות מינית היא תופעה בלתי נדירה בעולם המערבי, אך רק מעט גברים ינקטו בצעד קיצוני זה.

במחקרים טרם נענתה השאלה, הבסיסית מדוע אנשים מגיבים באופן כל כך קיצוני על החוויה המשותפת לרבים כל כך.

הממצאים מצביעים על הצורך להבין רצח נשים, כתופעה הנטועה בקונסטלציה של גורמים החוברים יחדיו ויוצרים תנאים לרצח.

מערכת יחסים המאופיינת על ידי תלות רגשית, עמוקה, קיימים תנאים של סיכון הפועלים זה על זה, כאשר האשה היא כל עולמו של הגבר.

האישיות המופעלת על ידי שליטה וכח, המאופיינת בנוקשות, אלימות ותוקפנות, קנאה וכעס משחקים תפקיד במכלול הגורמים הבונים את  המוכנות לקפח את חיי בת הזוג.

ממצאים מחקריים מוכיחים על דינמיקה של התקדמות לקראת המעשה, לאורך תקופה של שבועות עד חודשים.

הרגשות המתמשכים בתקופה זו, הם קנאה, כעס, חרדה, דכאון וייאוש, אשר מעצבים תחושה קשה, רבת עוצמה לתפיסת המציאות.

בתוך הקשר הרגשי מבשיל רעיון הרצח ומתקדם לקראת מימושו.הנטישה של האשה נתפסת כדחייה המציתה בגבר זעם אלים.

לעיתים נאחזים הרוצחים כקרש הצלה באיבוד השליטה.

ישנם גברים הרוצחים את בנות זוגן, להשגת מטרה בזהות גברית בכבוד,ובהוכחת הדומיננטיות, אלו הם סוג של גברים פחדנים הפועלים נגד החלש מהם.

רבים ממקרי הרצח ממוקמים על רצף של בין רצח מתוכנן בקר רוח לבין,רצח אימפולסיבי המונע מתוך עוצמה עיוורת.

אומדן הנזק הכרוך בוויתור על החופש משמש כהרתעה יעילה למניעת קטילת חיים. לעומת זאת הוא לעיתים בלתי נמנע גם לנוכח המחיר האישי הכבד.

הרצח וההתאבדות נתפסים כדרך היחידה כמצב של חוסר מוצא  ובתוך כל הרגשות האלו  קיים גם המרכיב להרס עצמי.

האמנם הכתובת היתה על הקיר? לעיתים קרובות כן.

רצח של אשה הוא וודאי גילוי האלימות הקיצוני ביותר על רצף גלויי  האלימות האפשריים.