אבא ובת

כל בת זקוקה לאב מחויב ואחראי. אב שיעודד את התפתחותה האינטלקטואלית, המקצועית והרוחנית,ובעיקר יעריך את המיוחדות שבנשיותה. כאשר האב לא קיים בחייה בצורה זו, היא תתמודד לעיתים קרובות עם תחושות של בדידות, וחוסר בטחון ביכולתה לתפקד בעולם. לא אחת ניתן לפגוש נשים יפות ,מוכשרות ומצליחות לכאורה כלפי חוץ. אך בתוכן הן סובלות מבדידות, ייאוש, פחד מפני נטישה ודחייה, וחוסר בטחון בנשיותן ומשיכתן. רבות מהן חבו יחסים פגומים עם אביהן.. גם אמא נפלאה ומסורה לא תוכל למלא את חסרונו של האב ביחסים עם הבת.. . תדמיתה העצמית של הבת , יחסה כלפי גברים ותפקודה בעולם בחיי היום יום, הדימוי העצמי שלה ומודעותה למשיכתה המינית ונשיותה -תלוי ביחסו התקין או הלקוי של האב . האב מציג בפני הבת דגם גברי כהשלמה וכניגוד לדגם הנשי של האם. הוא האחראי לכך שהיא תפגוש תפיסות נוספות, לעיתים שונות לחלוטין לגבי יחסים ואהבה. האב הוא זה שנוטה לספק ריגושים, חידושים, אירועים שמחוץ לשגרה והבית להם אחראית יותר האם שהקשר איתה סימביוטי ואינטימי ,מעט רחמי(מלשון רחם).. האב חשוב כגורם המעודד את פריצת התא הסגור של היחידה אם-ילד, וגורם תומך בעצמאות והתמודדות עם החיים והעולם. האב מאשר את נשיותה המתפתחת של הבת ללא חשש לתביעות מיניות לגביה . בכך הוא מתווך בין האם המגנה והנשית לשאר הגברים , ומשמש גשר בטוח לצלוח איתו את המעבר בין ילדות לנשיות בוגרת. דמות זו של האב השונה מהאם , מאפשרת לבת מקור נוסף לאהבה בלתי מעורערת. יחסים טובים וקרובים בין האב ובת מתפתחים כשהוא מעניק לה נאמנות, הגנה, תקשורת טובה , תשומת לב ואהבה. כשהאב מגלה אכפתיות כלפי הבת הוא מאפשר לה בעצם לפנות אליו בשעת משבר עם האם וכך לבצע הפרדות ועצמאות מהסימביוזה עם האם .הבת איננה בודדה לחלוטין באם היא בחוסר תקשורת עם האם בגיל ההתבגרות, בזמן שהיא נאבקת להיפרד ולבנות את זהותה שלה. תפקידו של האב הוא גם להעביר אידיאלים לבת. הוא משמש מודל לסמכות, אחריות, החלטיות, סדר ומשמעת. יחסו לעבודה ולהצלחה ישפיע על עמדותיה בנושאים אלה. האב הוא הדמות הגברית הראשונה בחייה של הבת. צמיחתה הרגשית והרוחנית תושפע מאד מיחסו של האב אליה. הוא המעצב החשוב ביותר של האופן שהיא מתייחסת לגברים . האב הנו גבר ושונה ממנה. הוא אחראי לעיצוב השונות שלה, המיוחדות והאינדיווידואליות שלה. כשהאב חסר בחייה הרגשיים של הבת היא תסבול מכמיהה הדומה לרעב . כמיהה לאותה אהבה שלא חוותה ולה היתה כה זקוקה בהתפתחותה. משפחה, ילדים, יופי , הישגים, לא ישביעו רעב זה. גם קשריה עם גברים יהיו צבועים בגוון של אותו רעב. אהבת אם וכל מאמציה לא יוכלו לספק את הצורך זה של הבת שהאב אמור לספק. אובדן אב אינו בהכרך מותו או היעדרותו הפיזית . חוסר מעורבותו בחיי הבת, או חוסר נוכחותו בחייה זהים למוות או העדרות. אם זאת כל עוד הוא בחיים- יש סכוי לתיקון ולכל האבות והבנות שכמהים לתיקון הקשר- אני מציעה לא לוותר ולנסות לתקן.
אני שולפת מקרים אמיתיים ממנהרת הזמן:
כשכל חברותי הלכו לתיכון הציעו לאבי שישלח אותי לפנימיה כי אמי נפטרה בצעירותי. חסר לי הבית עד כאב.
כעבור שנה שוב הציעו לו שישלח אותי ללמוד פקידות, הרי גאון לא יצא ממני אז לפחות שאלמד מקצוע.
נישאתי צעירה מידי והחלפתי בן זוג חלש באבא כזה.
אך כשלמדתי להכיר את עצמי - סלחתי לו אהבתי אותו והתאבלתי מרות כשהלך לעולמו.
כילדה, אף פעם לא חשבתי שאבא חסר לי כי הוא לא היה במציאות של חיי מגיל צעיר... הייתה כמיהה... אבל למדתי לחיות איתה...
אך בזמן שקראתי את הפוסט שלך, זלגה לי דמעה על לחיי,
ואז הבנתי עד כמה באמת הוא היה חסר לי....
= תודה לך שגרמת לי להיתרגש =
= תודה לך על מה שאת =
=ותודה שיש אותך =
= לו יהי לו יהי=
=הללויה=
הדפסתי והעברתי לכל הנוגעים
כל הכבוד
מאד מעריכה את היכולת לסלוח ולקבל את מה שאפשר. הרבה גדולת נפש.
שלך שרי
שלך שרי
תודה על התגובה החמה
שלך שרי
אוהבת מים ופלגים((:
שלך שרי