השיבו את בנינו

החלטה להישאר בארץ היא נכונה. עם כל מה שקורה עדיין טוב כאן מאשר בחו'ל. כמה פעמים שמענו על מטורפים שירו והרגו תלמידים בבתי ספר בארה"ב . עשרות מקרים. כמה פעמים שמענו על התנכלויות ליהודים רק בגלל היותם יהודים הן באירופה והן בארה"ב.? עשרות פעמים. כמה פוגרומים היו ביהודי העולם כמעט ואין מדינה שלא נערכו בה פוגרומים וזו הסיבה שאתה כאן ושאנחנו כאן. . ראה מה קורה בהונגריה ובצרפת ובאוקראינה. תנועות אנטישמיות וניאו נאצים. יהודים בורחים משם . אז אין כמו בארץ

עזיבת הארץ. שלמה גבריאל

עם כל האהדה ואמפתיה לתחושת החרדה שלך, כאב לילדך וסב לנכדך, לדאגה והזעם, לה כולנו שותפים, בימים אלה, בעקבות המעשה הנפשע של אויבנו הנתעבים, המעודדים מתחושת הפניקה שאתה מפיץ סביבך. המשמשת דלק לרוצחים הללו, להמשיך בדרכם החייתית זו.
שלמה ידידי, התלבטותך אם טוב נהגת שלא היגרת מישראל לחוצה לארץ, בעקבות המצב הבטחוני? משתמע ממנה רמז עבה, על "הכדאיות" להישאר לחיות בארץ?
בשונה מדעתך, דעתי היא, כן! וזאת למען עתיד ילדנו, נכדנו, ניננו ובני ניננו, לדורי דורות. כדאי לחיות בארץ. ולו? רק כדי למחוק את סטיגמת הכינוי הגלותי של - 'היהודי הנודד' הדחוי, הנע ונד בעולם, נטול השורשים.

שלמה ידידי, אם יהודי מבקש להגר לאחת ממדינות הנכר, לחיות כאזרח סוג ב', זכותו. עדיין מדינת ישראל תשמש לו גב איתן, לשוב לארץ, כאשר שם יגיעו מים עד נפש מתחושת האנטישמיות שתרדוף אותו, את בניו ובנותיו. הרשות נתונה. שיארוז בשקט, בלי הטפות בבקשה, להצדקת מעשיו. יארוז מזוודה ויעזוב את הארץ.
ומשהו אולי אישי? אנו ילדי עלית הנוער, של ראשית שנות החמישים לעלייתנו ארצה מכל קצבות תבל, אנו מלח הארץ שעברנו את האוהלים והמעברות והשיכונים הקטנים. נלחמנו בכל המלחמות הצודקות. עמידתנו איתנה יותר מסלע גרניט, ושורשנו עמוקים, שזורים באהבה עזה, בשורשי אחינו החללים הגיבורים, ששפכו דמם למען הישארותנו באדמת המולדת, ועד שורשי אבות, שהפקידו אותה, פיקדון בידינו, לנו ולדורות אחרנו, להמשיך לבנות ולנטוע, זאת אנו מקיימים, על אף משאת נפשם של אויבנו, המבקשים לגרש אותנו מארצנו הטובה והיקרה היחידה.
בכבוד רב. נדב.