מדוע אני צריכה לעשות הכל על מנת להראות צעירה?

אני מסתכלת במראה ומודעת היטב לשינויים החיצוניים שחלים בי. ברור לי שלפני שנים הייתי עם עור חלק יותר, שיער מבריק יותר, גוף גמיש יותר, ולא אמשיך למנות הבדלים שאולי לא רואים במראה אך אני מרגישה בגופי. אך אני מרוצה ממה שאני רואה פשוט משום שבגיל+ 60 אני כבר מכירה והכרתי א/נשים במצבים הרבה יותר גרועים, ואני שמחה בחלקי, ביחוד בהתחשב באלטרנטיבה.
איני יודעת מה איתכן אך אני עייפתי מהפרסומות ומהמסרים שאני מקבלת מיצרנים ומבצעי טיפולים שונים, ואתרים ש"דואגים" לי בגילי השלישי, מסר שהולם כל הזמן: איך להאבק בסימני הגיל. כיצד לשמור על מראה צעיר, איך להסתיר סימני גיל, ועוד מסרים תובעניים כאלו שחוץ מלנסות להגיע לעומק ארנקי, גם עושים הכל לקעקע את הבטחון העצמי שלי במצבי הנוכחי, ולעשות אותי תלויה בכל החומרים, התכשירים הקוסמטיים, הצבעים, הטיפולים, הניתוחים, המחטבים, הבגדים המסתירים ועוד כהנה וכהנה, שרק איתם, כך נאמר לי, אוכל באמת להרגיש טוב כשאני יוצאת מהבית. במלים אחרות, המסר הוא שבלי להשקיע בעצמי על פי הוראות היצרנים / משווקים / סטייליסטים / יועצי תדמית / נשמות טובות עם הרבה עצות וכו' אני נדונה למצב שבו כולם יראו את גילי, שהוא מסתבר דבר לא אסתטי בכל מקרה, ולא אתאים את עצמי לציפיות החברה ממני, שהן לנסות לשמור על נעורי נצח. אולי אפילו מסתתר כאן מסר עוד יותר קשה שאם אני חושבת שאני בסדר כמו שאני אז מוטב לא להראות את פרצופי וגופי בחוץ כי אני עלולה להיות מפגע בנוף.
וקצת לחייך צריך, גם אם זה יוסיף קמטים: הבוקר כשיצאתי למרחב המוגן הצבורי והייתי צריכה מהר ללבוש על עצמי לבוש סביר (מכנס ברמודה וחולצת כותנה, אם זה מעניין מישהו) נזכרתי בסיפורים שסופרו על ימי הבליץ באנגליה בזמן מלחמת העולם השניה: נשים מבוגרות דאגו ללכת לישון בכותונת לילה יפה למקרה שבאמצע הלילה תמצאנה את עצמן בלי גג על הראש, וגלויות לעין כל.
אין ספק שאינני מעונינת להיות מפגע אסתטי לסביבתי , אך מדוע לחזור ולטעון שעלי לעשות הכל להראות צעירה בהרבה מגילי?
אני מאושרת שהגעתי לגילי הנוכחי, ולא מחפשת ביטויים כמו "ה60 של היום זה ה 50 של פעם". אני גם לא אוכלת את כל הספורים שהורינו היו "זקנים" יותר בגופם וברוחם כשהם היו בגילנו הנוכחי. אמי עבדה עד גיל 72 ונהגה ברכבה לבקר את נכדיה במקומות שונים בארץ , וממש לא נסתה לעשות קריקטורה מעצמה ולהתאמץ להיראות כאילו היא בת 40.
יש לי הרגשה שלא מעט מפעלי קוסמטיקה ומכוני כירורגיה אסתטית לא ישמחו לקרוא את דברי. המינימום שאני יכולה לעשות הוא להרגיעם שאני אמנם לא מתאפרת אך מזינה קבוע את עורי וצובעת את שערי.