בעת מותך - אני מעבירה ל"תגובות" כי אין

בעת מותך
לאחר לכתך
עזיבתך את עולמך
המיוסר, אולי
אולי אז ובאמת, אז, בטוח ש....
שכשתגיע למקום מושבך האחרון בחלד
(זה לא מקום קבורתך ? טוענים הלא יודעים כי זה מקום מנוחתך האחרון..)
לאחר שלשת ימי הסתגלות מחוייבים,
המשולים לשלשת חדשי הסתגלות לאחר הפרישה ? מהעבודה..
או אז יפלו עליך כזרם של תודעה
כל פתרונות לשאלות ששאלת ולא ידעת להשיב במשך כל שנותיך
בעולם.
שאלות שנישאלת תשובות על שאלותיך, תשובות חסרות.......
תשובותיך החסרות לשאלות של אחרים
ככה זה בעומדנו על אדמת תבל
חיינו כנישאים על ענן בחלקו מלא בחלקו יתמלא
בבוא יום
לאחר שלושת הימים, כאמור, מרגיש אתה כבר
מעט משהו זעיר אנפין של בטחון
בעולמך החדש הבלתי מוכר ? לא ידוע
כל מי שבא אחריך ? מסתכל אתה עליו כידען הבוחן אתרוג יפה פיטמה ..אתה הרי כבר ותיק פה..
אתרוגים רבים כבר עיניך ראו ואפך גם הריח רייחם....
ניצלתם לשם ידע שלושת הימים והרי אתה מתחיל כבר להבין מה פה בולך ומה פה כבר לא ילך יותר...
מתחיל להבין מי נגד מה...מה בעד מי...סדר עדיפויות...מידרג תפקידים.. אני ? דבר ראשון הלכתי לאמא. אז מה אם אני גדולה וזקנה. אמא זו אמא ויש כזו רק אחת. אני לא מספרת מה היה ואיך. זה ביני לבינה. גם עם אבא ישבתי רק פחות זמן, הוא יותר עייף, הינחתי לו קבענו לעוד פעם. היה לי חשוב בעניין של אמא לראות אם היא חיה בגן עדן של תמימים. בכיתי המון. רציתי לראות אם היא יודעת על גל.
בטח מיד ידעה , כשהוא הגיע, כך ספרה לי, מיד רץ לסבתא......אמר לה את יודעת כשניסתלקתי ,אמא דבר ראשון חשבה כמה טוב שאמא שלי כבר לא פה ולא סובלת. ידעתי ש"למעלה" זה כבר סבל אחר ואותו איני יכולה למנוע. אמא לא הפסיקה ללטף את ראשי ולהרגיע אותי שכעת הכל בסדר ואני מוגנת מכל. רווח לי והוקל לי עם אמא שנים חיכיתי לרגע הזה ? זה מאד חסר לי והנה הושלמה המשימה..אמא בקשה שכל יום אכנס לראות אותה ואת אבא, הוא כבר ממש ייגע וגם אני לא בריאה מי יודע מה, אמרתי לה שאין מה לדאוג בכלל לא חשבתי אחרת.
ברור כי התמדתי בבקורים בעיקר אצל אמא אבא וגל, יש לי עוד אבל לא באותה תדירות, מוישה כמובן ועוד.
באחד הבקרים שישבתי עם ההורים בסוכה המעופפת שלהם, צפינו בנחת על חצי עולם שמתחתינו ואמא שאלה תגידי רותל'ה (היא אפילו זכרה איך היתה קוראת לי תמיד..) מה בעצם הזדרזת כל כך, מה מיהרת לבוא פה, לעלות למעלה. אבא ואני תמיד אמרנו שיש עוד המון זמן להתגעגע אליך..
יוווווווו ....רואים כי אמא מאד הזדקנה עם השנים, מה היא לא יודעת כי לא אני בוחרת, מחליטה ומבצעת לגבי העיתוי. ??
לא כועסת עליהם בטח לא, לאמא במיוחד תמיד הרי היו כוונות טובות בכל דבר בכל מעשה בכל מחשבה. בגלל זה אותה מצאתי ישובה לצידו הימיני של כס האל וגל למרגלותיה.....

רות גורן-תותינקה. 28 ביולי, 2014

קראתי את הדברים שכתבת בקהילה, דמעה בזוית העין לי עלתה ואני חוזרת שוב על הדברים: הוי רותי רותי - קשה להתנחם ולנחם, אבל כן, אני בטוחה שגל איתך ורואה אותך ודואג כשאת עצובה, וכאשר קשה לך. וגם אמא ואבא והאיש.