על כבוד ודרך ארץ

יש מי שחושבים שהכביש שלהם. רשום להם בטאבו. אותם אנשים בטוחים  שהם אדוני החיים. אדוני הכביש. והחניה. והרמזור, והכיכר.

מכירים את אלה שתמיד צודקים?

מכירים את אלה שתמיד מגיע להם?

מכירים את אלה שתמיד מתלוננים? אכלו. שתו לי. נגעו לי. אמרו לי..

מכירים את אלה שנוהגים עם יד אחת בחוץ? שבנון-שלנטיות מפיחים על פניך את עשן הסיגריות ועוקפים מימין. למה לא? הכביש הרי שלהם. הם מעשנים גם במעלית. המעלית הינה שלהם ואף אחד לא יגיד להם בכלל מה לעשות.

מכירים את אלה שלעולם אינם מרוצים?

מכירים את אלה שהאחרים תמיד לא בסדר? והם תמיד כן בסדר.

לא לחינם קבע מי שקבע, בין השאר את חוקי הנהיגה התקינה על הכביש.

לולא חוקים ולולא אכיפתם היה שורר כיאוס. ולא סתם כיאוס. מי היה שורד? המתמרפקים, הבוטים, הגסים.

ולמי לא היו נותנים שום סיכוי?

למיוחדים, לתמימים, לעדינים, לאדיבים. לרגילים. לרוב.

כשמישהו מנסה לעקוף  בכוח, גם משמאל, מהמסלול הנכון? מה אתם עושים? נותנים גז כדי להפריע? או מאיטים ומאפשרים לו לסיים את העקיפה?

וואו. עוקפים אותי!! אני הרי מלך הכביש. מי החצוף?

אין טעם להיות במתח. אין טעם להפריע בעקיפה. אין טען להאיץ. כשמישהו מנסה לעקוף.

 מתחיל לעקוף, תנו לו.

על כל אחד מאיתנו לדעת שאולי יש לו חופש בחירה, אך עליו אף לדעת שלכל החלטה יש תוצאה. על כל החלטה שמקבלים יש לקחת אחריות על תוצאותיה.

לכל האימהות שחוצות את הכביש עם הנייד צמוד לראש. חוצות את הכביש בלי להביט ימין ושמאל בלי להתעכב ולו לרגע כדי לוודא שעושים נכון.

לכל מי שמנצלים את ההפוגה כשמגיעים לרמזור אדום ומתחילים לסמס. קודם מאיצים כשרואים אור צהוב, ועוברים באור אדום את הצומת, במקום להאט. אח"כ ברמזור הבא מתעסקים עם הנייד ומפריעים לאלה שמאחורינו לעבור את הרמזור שהפך ירוק.

לאלה שחונים בחניית הסופר באמצע. על שני מקומות חניה.

לאלה שנוסעים תמיד במסלול השמאלי. המסלול שנועד לעקיפה בלבד.

לאלה שחולמים על הכביש. נוסעים לאט מדי. חישבו על מי שיש לו לאן להגיע ושהתנהלותכם מפריעה להגיע לעבודה, למשל.

למי שבכלל אינם יודעים שתמרור עצור הינו חד-משמעי. אינו ניתן לשיקול דעת. אין זו זכות לעצור. זאת חובה!! עוצרים במקום שבו הינו מוצב. וא"כ ניתן להתקדם לאט למקום שאליו לדעתכם היה צריך להציבו, כי לא רואים טוב את הדרך המצטלבת. קודם עוצרים. אח"כ מתקדמים לאט ומסתכלים בשבע עינים. שוב ושוב ושוב ושוב.

מה רע להתחשב במישהו אחר?

מה יכול להפריע לכם שמישהו אחר ישלים את עקיפתו בביטחה.

האם העובדה שמישהו עושה מעשה שלא יעשה, נותן לכם את הלגיטימציה להשיב לו כגמולו, ולעבור אף אתם על החוק? האם התעכבתם פעם לחשוב שאתם עוברים על החוק?

האם אלימות הינה המענה הנכון?

האם אני אראה לו, הינו המענה הנכון?

האם אל תגיד לי מה אני צריך לעשות הינו המענה הנכון?

יש לכם הזדמנות אחת לחיות. חיו אותה נכון. התחשבו, כבדו, תנו לו. תנו לה. למה לא?