צעצוע חדש והרגשה כבדה בלב

יצאתי לשבת בבתי קפה, בדרך כלל אני לא יוצא בימים אלה כי אני מחובר לחדשות, לא מחמיץ פרשנות אחת, אבל בעת האחרונה ככל שהמבצע התארך, שבעתי מהחדשות. הייתי חייב מרחק והבן שלי שחזר לארץ, למרות שהוא רצה להישאר עוד למען אשתו המפוחדת וילדיו, הביא לי צעצוע חדש - אייפד. לקח לי קצת לזמן להבין איך להשתמש, הטכנולוגיה הזו חדשה לי, אם כי כפי שכבר שמתם לב עצם זה שאני כותב כאן באתר פירושו של דבר שהפנמתי אלמנטים רבים מהנושא. אבל משהו חדש קרה לי הודות לאייפד, זה שהתחלתי לכתוב מכל מקום, כבר לא מצונף בביתי הקט בפינת המחשב, אלא יושב בבית קפה עם הצעירים ומתקתק עם האצבע את המילים האלה. תקופה קשה, מורטת עצבים, כואבת, ושום דבר לא באמת מנחם, לפעמים ילדיי מתקשים לראות כאן עתיד אבל אני מנסה בכוח. זו המדינה עליה נלחמנו, זו המדינה היחידה שלנו, אולי זה אני מנסה לשכנע את עצמי אבל אני יודע שיש לנו על מה להיאבק.
