טרולינקה

מי זו...
מי זו הכרסתנית, הנלעגת את שיערה מזה ימים רבים אינה מסרקת
שלא לדבר על כך כי ספר לא מכיר אותה מיום היוולדה כתינוקת...
מ י זו ששיניה לא נבחנו מעולם תחת איזמלו של רופא השיניים
דווקא להשמין היא יודעת עושה זאת יפה מאוד
לאכול היא אוהבת, כל ארוחה פעמיים
לא תשמחו לדעת מה אוהבת היא לאכול..
יום אחד זנב של מיסכן קטן בצבע אפור...הציץ לו מפיה
היא מיהרה לדחוף בידה השעירה המשומנת את שארו
פן אצליח לחזות במחזה מרנין זה
יומיים שמעתי באוזני רוחי ציוצו של המסכן בבטנה
גם לאחר שכבר הפך מן הסתם לפסולת שלה
לא לא הכתם הכרסטני
אדמוני
על בטנה
זה לאו דוקא מהעכבר
יצורים רבים שכנו בבטחה בביטנה
הגדילו עד מאוד את ורידי ועורקי הבטן שלה
וכך נותר לו הכתם עד שביום מן הימים
תיאלץ, אולי, להינתח ולהשתחרר מזוועות מזונה

יונגה שמה - כטרול נפוץ בן זמננו, ניראית שקטה ובלתי מזיקה
לא רוצה אותה לפגוש לעת חשיכה
בסימטא עלומה
כאשר אני חסרת הגנה
מולה.

האם היית מכניסה אותה לביתך את חתולת הרחוב הכרסטנית? שאלה שצצה מידי פעם כאשר מדברים על צער בעלי חיים ועל החתולות המסכנות המסתובבות ברחובות. אחרי תאור כזה שנתת קשה לי לתאר שימצא מישהוא שיסכים לביית חתולת רחוב כזו זוללת עכברים

לילה אחד, סוער וגשום, כשמפלי מים מציפים את המדרכה, כאחוזת דיבוק יצאה הכרסטנית האדומה
מפתח הבית בריצה מהירה .
לאן כה מיהרה?
האם ביקשה דבר מה שעדיין לא השיגה?
אדונית הבית כה דאגה, עיניה מלאו דמעות.
החשש מילא את ליבה.
פתע פתאם היא שמעה על הדלת סריטה קלילה
ומי הופיעה?
הכרסתנית, בשערה האדום במדובלל נוטף מים
ובפיה מתנה - עכברוש גדול ממדים
שאותו פלטה לרגליה של האדונית בשמחה
ומיד את ראשה הרימה וחיוך של הכרת תודה בעיניה
ואת שפמה הלבנבן נענעה בשמחה...