נפילה
חגב חלש ועצוב
רעב ועלוב
מבט לו עגום
מה נרחב היקום
ערב רד
מטפס על קיר
בשחור משושיו
ארוכה היא דרכו
חשיכה, תר מסלולו
בשני משושיו
כמה עצוב
פסיעה אחר פסיעה
ללא רתיעה
רעב בבטנו מצומקת
קשה ארוכה היא הדרך
זיזים של קיר, נפצע
אך אין בו פחד ומורא
לאיטו גם השחר - מפציע
קר האויר באור החמה
מתכווץ שריונו לכדי הגנה
הנה עוד קט הוא יגיע
מרפסת פורחת
עציצים בה שלושה
כמה ייחל לזו מטרה
בליבו חשב: הנה השלווה..
ועקרת הבית חגור סינרה
מה חרוצה היא
ערב חג
ידיה מלאות עבודה
דלי וסמרטו

אנא,
מכיוון כי איני יכולה פה להכניס את מלוא השיר, אשמח מאד אם תכנסו לפורום "כתיבה יוצרת שירה ופרוזה? פה במוטקה, ותקראו את מלוא השיר כולו.
אשמח.
רוב תודות
שבוע
איך חולף לו ביעף שבועיום ועוד יום מבלי להרגישזכרון בי מיום ראשוןוהנה סוף שבוע הגיע חישזה לא כל כך מפריע ליאילו לא ההכרה -חולפים כך שנותינו...ומכסת ימינו שמראש נועדהכך הולכת אוזלתבקרוב ניראת...
לקריאת הפוסט
דילמה
כשאין לי - אני רוצהכשיש לי - אני שבעהגמורהמחפשת ללא לאותותרהאחר המידה המדויקת...
לקריאת הפוסט
בקבוקו של ניגון.
בקבוק שקוף וירקרק
כרסו עבה, צואר לו דק,
מלא עד תום בשמן
בבוקר יום של מחרת
מביט האיש אותו מילא
הן אמש..
עדיין הבקבוק ירוק..
בפאת שולחן
עומד ניכלם ומרוקן,
אינו כאמש.
ואיך נגרע זה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>כתוב נפלא ובהומור.</p>
<p>וגם מוסר השכל לא נעדר.</p>
<p>ולי התנגן בראש השיר</p>
<p>"איך קרה והפשפש עלה למעלה"...</p>
<p>חג סוכות שמח</p>
<p>לצערי איני מצליחה לכתוב פה הכל אלא רק מעט שבמעט על כן בקבוצה היוצרת הכל כתוב....</p>