"סלח להם,אבי,כי אינם יודעים את אשר הם עושים&a

דמו לעצמכם את המראה הנורא הזה: ישו,לאחר שסחב את הצלב עליו יוצלב,מחובר אליו,לכפות ידיו נידפקים מסמרים גדולים וכך גם לרגליו.הוא גוסס לאט,לאט..ידיו ורגליו זבות דם.לא אך טיבעי שיקלל את הרומאים שעשו לו זאת?, או את הכהנים שהעדיפו שישחררו את הפושע והגנב באראבא, שיקבל חנינה ולא ישו.?הדבר הכי טיבעי היה שיקלל אותם קללה נימרצת.במקום זאת מה הוא אומר?:"סלח להם אבי,כי אינם יודעים את אשר הם עושים"-הסליחה במעלה הגבוהה ביותר.
בתורתנו ישנו חוק"לא תיקם ולא תיטור"
כמה מאיתנו,כשמזכירים את הגרמנים מוסיפים קללה?
קשה לא לשמור טינה.קשה לסלוח.ובכל זאת הסליחה לאח?ר היא מעלה רוחנית עליונה.
לא רק אנו חוטאים באשלייה של כפרת עוונות אם על ידי שחיטת בעל חיים שניקרא"חטאת"בעבר או תרנגולות מיסכנות שלא עשו שום חטא,שימותו כפרתנו.
לא פעם ניראה לי שאנשים דתיים כאלה,לא מכבדים די את אלוהים בעשותם כך.כאילו זה יכול לכפר על כך שהיכה את אשתו והתעלל בה או שגנב.
החוטא לעתים אינו אינטליגנטי מספיק להעריך את גדולת האל.כשהאדם הראשון חטא,אלוהים שואל אותו"איכה"?הוא מנסה לרמות את האלוהים ואומר לו שהוא התחבא בין עצי הגן כי פחד האלוהים.כאילו אלוהים לא יודע מה שהוא עשה.?כך מתחמק גם קין כשאלוהים שואל אותו"אי הבל אחיך"?הוא אומר:מה אני יודע?!"השומר אחי אנוכי?"
כך עשתה גם הכנסיה הקאתולית:היית בא ומתוודה לכומר והאחרון,תמורת תשלום מסויים נתן לחוטא פתק סליחה.(אינוקנטיות)
הכנסיה הפרוטסטנטית ,שזה היה אחד המניעים שלה למחות(פרוטסט=מחאה)התפלגה מהקאתולית ויצאה נגד הרמאות הזו.
לא אכנס לאיסלאם,כי התורה שלהם והמעשים -אין מנוגדים מהם ...
הבודהיזם רואה באדם הסולח את האפשרות למצוא איזון נפשי.בריאות נפשית.
ניראה לי שהכל בעצם מוביל לבריאות הנפשית של היחיד והחברה.חברה שאינה סולחת מביאה לניקמת דם שזו לולאה(,לו?פ) ,שאין לה סוף.רציחות ודם אינסופיים.אנשים ששומרים טינה ואינם סולחים מתהלכים ממורמרים ,מרי נפש,נירגנים ומדביקים גם את אלה שבקירבתם .
שמירת טינה, נקמה ואי סליחה,מרעילים את נפש זה שאינו סולח וגם של זה שאינו מבקש סליחה,שניהם מאבדים את האיזון האישי ובעיקבות כך אובד האיזון החברתי.
ואסיים בבדיחה שלקוחה מזמנים שרבנים וכמרים חיו בידידות ובהעברת מידע מדת לדת.
פעם רב בא לכומר לראות איך הוא מוודא בתא וידויים
בכנסיה הקאתולית.
באה אשה לכומר ואומרת לו:אבי,חטאתי.נאפתי.פעם אחת.הכומר אומר לה:"שלמי 50 ואלוהים סלח לך"
אשה שנייה באה ואומרת לכומר"אבי,חטאתי,נאפתי פעמיים"הכומר:"שלמי 100 ואלוהים סלח לך"
פיתאום הכומר היה חייב לרוץ לשרותים וביקש מהרב"ראית איך זה מתנהל.בבקשה תחליף אותי"הרב הסכים.
באה אשה ואומרת לו"אבי,חטאתי,נאפתי שלוש פעמים"הרב עונה לה"שלמי 200 ויהיה לך לעוד פעם אחת חינם"
אז ככה ,בבדיחות הדעת,סילחו לי אם היכבדתי עליכם.
<p>ומה שישפיעה עליה.</p>
<p>כמובן שמה שתיארתי הוא שטחי וחלקי ביותר.</p>
<p>ביהדות מבחינים בין חטא שבין אדם לחברו לחטאים שבין האדם לבוראו שכל אלה מוזכרים במצוות עשה ואל תעשה.</p>
<p>מה שנכתב על ישו, אינו מדע מדויק. וישנם הרבה סיפורים ומיתוסים. כגמו אצלנו כאילו שטרומפלדור אמר טוב למות בעד ארצנו,וישנם עדים שטוענים שהוא בכלל לפני מותו קילל ברוסית.</p>
<p>ולגבי ישו, יכול להיות שאמר מה שאמר ויכול להיות שאמר משהו אחר אם אמר.</p>
<p>למיתוסים ישנם מגמות בייחוד כשמדובר בדתות, כתות אמונות ושטיפות מוח.</p>
<p>וזה לא משנה אם היה או לא היה ,משנה מה הכוונה והמטרה וההשלכות.</p>
<p></p>
<p>אז הוא אמר...</p>
<p>לגבי הקרבת קורבנות זה הדבר הכי מגעיל פרימיטיבי ונבזי.</p>
<p>והנביא ישעיהו יצא נגד הקרבת הקורבנות בבית המקדש. " רב לי רב זבחיכם אמר ה' ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי.</p>
<p>ואם יש אלוהים וישאלו אותו הוא בטח היה גם אומר אותו הדבר לגבי תרנגולות.</p>
<p>הכפרות מנהג ברברי.</p>
<p>ועצם הרעיון, שמותר לנו לחטוא וא"כ לשלח איזו עיזה מסכנה לעזעזאל, וכאילו זה מה שיכפר על המעשים הרעים והפשעים שלנו .......</p>
<p>ואיוב גם שעמד במבחן של נאמנותו לאלוהים שהשטן( שבדרך כלל מופיע בנצרות כדמות דומיננטית ומדיחה ומסיתה לחטא.</p>
<p>והשטן לא מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך נדמה לי, </p>
<p>אך איוב לא היה יהודי.ולכן לשטן הייתה גישה אליו,אם אינני טועה.</p>
<p>בשל כך.</p>
<p>ולעניות דעתי ואמונתי, גם האלוהים, גם השטן וכל הגורמים הנוגעים בשמים וענייני חטא, קדושה, טומאה סליחה . נמצאים בתוך תוכנו. וכנ"ל לגבי בית המקדש בזעיר אנפין.</p>
<p>ואני מברכת על כך שאין לנו מקדש ולא בית מקדש( תודה לאל ובעזרת השם) .כי זה מקום לפורענויות , סבל, שחיתויות בקנה מידה לאומי.</p>
<p>ושיבוא על ציון גואל( לא בסגנון של גואל רצון).</p>
<p></p>
<p>ואם פגעתי במישהו.( בטח פגעתי במודע או לא) אז אני מבקשת בהזדמנות זו סליחה. על המחילה אני מוחלת. במחילה מכם.</p>
<p></p>
<p>לפשעי הנאצים אין סליחה אין כפרה ואין שיכחה </p>
<p>לעולמי עד,</p>
<p>יכולים להיות ביחסים עם גרמניה אבל אי אפשר לסלוח ולשכוח,</p>
<p>כי לא יכולה להשתחרר מהתחושה שקיימות שם טומאה וזוועה</p>
<p>ורק אולי הנכדים שלי או הנינים.,יוכלו לבקר שם כשלא יוותרו מפלצות מאותה התקופה של הנאצים. </p>
<p></p>
<p>באשר לאיוב,התלמוד טוען שאיוב לא היה ולא ניברא כי אגדה היה.כל עוד העם ישב על אדמתו,לא היו יהודים,חלק מהעם,שבט יהודה,לאחר גלות ראשונה,ניקרא"יהודים"ולאחר שכבר כל העם גלה כולם כונו"יהודים".איוב הוא ספר מאד מאוחר ,לכן צדקת מאד כשאמרת ששטן ניזכר רק שם,אבל גם שם רק כמשרתו של האלוהים.כל הכבוד,את ייודעת המון וגם הערתך בקשר לבודהיזם נכונה.הרי אין אפשרות לפרט את כל התורות ברשומה אחת לפרטיהן.</p>
<p>שכחתי להוסיף בקשר לדברייך על טרומפלדור.ראי כמה מעניין-כשהדור היה אידאליסט,יחסו לטרומפלדור את האימרה האידאליסטית שלו.בדור הזה,שהוא דור ציני,שוללים שזה מה שהוא אמר.כלומר מה שמיחסים לאנשים משקף את המתיחסים לדבריהם.</p>
<p>כשאבי היקר,(זה שחששבתי עד גיל 14 שהוא האבא שלי)קיבל התקפת לב והרופא התורן לא היה במקום,לאחר מותו,הירגשתי רצון לנקמה בו,ברופא שהיה צריך להיות תורן,הייתי צעירה.עם השנים ניקיתי לעצמי את כל הרגשות האלה וזה מה שעוזר לי להיות אופטימית.אני כבר לא כועסת על הגרמנים.היום זה אנשים אחרים ולא כולם אנטישמים.אין לי שינאה או טינה כלשהי על אף אחד בעולם.וזה עושה לי טוב.</p>
<p>מלינה היקרה,גמר חתימה טובה.</p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">מכירה את הפניות לאנשים לא מוכרים:<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">סליחה, מה השעה?<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">סליחה, איך מגיעים למקום כלשהוא?<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">סליחה, איך אמרת שקוראים לך?<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">סליחה אני בתור לפנייך.</span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">סליחה אתה יכול לחזור שנית על דברייך.<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">לכן סליחה לדעתי התנצלות על דבר שעשינו . השאלה היא האם באמת אנחנו מצטערים על מה שעשינו ?<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">לומר סליחה היא מחייבת אותנו להתגבר על עצמנו ולפנות לנפגע ולהודות שטעינו.<o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin">והיות ויש כאן דוגמא של השואה – חלקנו סלחנו . האם שכחנו ? למה אנחנו צריכים לסלוח לגרמנים שהם בעצם </span><span lang="HE" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:
minor-bidi">(לא מכלילה על הכלל) הם פגעו בנו . <o:p>
<p>ברגע שסלח ושכח באמת ואיננו נושא איתו את מטען הכעס</p>
<p>שגורם לגוף דברים לא טובים הוא זוכה.</p>
<p>מצד שני, יש מעשים שלא ניתן לשכוח ולסלוח, אני לא אומרת שזה טוב מבחינת האדם הכועס אבל כשהפגיעה היא עמוקה מאד לא ניתן לסלוח.</p>
<p>בקשר לשאר,דעי כדעתך.גמרחתימה טובה.</p>
<p>יש גם אנשים שמענישים עם הברוגז הזה,פעמים אפילו שלא מגיע,ולא סולחים כדי להעניש.כל העניין הזה הוא לא קל,את צודקת,ולא פשוט.יש מישהי קרובה מאד שברוגז איתי ועל דברים לא נכונים.מה לעשות?אני מקבלת את זה.ולא כועסת עליה.אני אומרת לעצמי שזה כמו מחלה,כמו נכות,ועל נכה לא כועסים.הנה,שפכתי לרגע את הלב לפנייך.כי זה קצת כואב.אין מה לעשות</p>
<p>קרובת משפחה העניקה לי שריטה כזו, למרות שבטחתי בה כי תיעתר לבקשה מסוימת שבקשתי ממנה, בקשה שאולי הייתה יכולה לשנות את חיי בני לטובה.</p>
<p>היא ניצלה את הבקשה ונכסה לעצמה אותה ורצתה להשתמש בה לטובתה, אך משהבינה כי אני מאוד כועסת, ירדה מהעניין.</p>
<p></p>
<p>לימים אלוהים העניק לה את המחלה ס...... והיא סבלה קשות. אני התעליתי על עצמי ובכל פעם כתבתי לבעלה כשיידע אותי על מצבה והמילים שלי נכנסו הן ללבו והן ללבה. אמנם לא דברתי איתה אך היא אמרה לבעלה שזה מאוד מרגש אותה.</p>
<p>לפני כחודשיים - נפטרה.</p>
<p>ואני לא אומר מאושרת, אך נינוחה עם הסליחה שלי.</p>
<p></p>
<p>גמר חתימה טובה</p>
<p></p>
<p>אפרת</p>
<p></p>
<p></p>