סליחה ושיכחה
סליחה ושיכחה

לסלוח ולשכוח הן שתי המילים המתמצתות את חוכמת החיים.
מי מאיתנו אוהב להיות נעול על זכרונות כמו כאבים, פגיעות, עלבונות, כעסים, בגידות ואכזבות, אטעה אם אומר שאף לא אחד?
צריכים אנו לשחרר רגשות אלו, לתת להם ללכת, לרפא את עברנו, לסלוח ולשכוח.
השיכחה יש בה יתרון ענק, מעניקה היא לנו כח לקבל דברים חדשים.
כל ההגנה שאנו מקבלים מזכרונות עוולות העבר, לא תשווה למזור שבשיכחה.
יש צורך לסלוח גם לעצמנו, אנו לעיתים השופטים המחמירים ביותר כלפינו, למרות הטינה שאנו חשים כלפי עצמנו.
הסליחה מזככת אותנו, בקשת הסליחה והכרה בטעות, היא מעשה אצילי.
כאשר אנו שופטים מישהו שלא בצדק, השמחה נותרת הרבה מאחור.
להושיט את היד ולא את האגרוף לעבר הסליחה.
איך אמר היינריך היינה:
כמובן שאלוהים יסלח לי זה המקצוע שלו.
רגעי קסומים
רגעים קסומים עוטפים אותנו בכל מקום ובכל זמן.
עלינו לזהות אותם ולא לתת להם לחמוק.
הקסם נמצא באנשים, בספרים, בנופים, ביערות באגמים ובמפלים, בבעלי החיים, ובבעלי הכנף, באירועים, וביצירת הטבע...
לקריאת הפוסט
האם החוקים נכתבו עבור הגברים?
ככל שאני חושבת על זה יותר אני מגיעה למסקנה שכן.
כמה שנים מחכה עגונה לגט, עשור ואולי שניים?
כמה שנים מממתינה מסורבת לגט כדי לקבלו? כמה פעמים דוחים רבנים ודיינים את האשה בלך ושוב, עד אשר היא...
לקריאת הפוסט
האם החוקים נכתבו עבור הגברים?
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>לא פעם שומעת חייבים לקבל לסלוח עכשיו גם לשכוח. אני חושבת שלא צריך להיאבק עם רגש גם אם הוא שלילי. לתת לו זמן ומקום. להרגיש להבין ולשחרר. ולהמשיך הלאה.</p>
<p>"לכעוס זה אנושי לסלוח זה אלוהי"</p>
<p></p>
<p>קיים גם המושג "למחול". שהוא דומה.</p>
<p></p>
<p>אם אנחנו מתנהלים כ"פיל בחנות של חרסינות" , אנו פוגעים בעצם בכל הסובבים אותנו. ונוצרים עימותים בהחלט לא נעימים כלפינו.</p>
<p></p>
<p>כאן נכנס המושג ל"כפר". שהוא מבטא בקשת סליחה באופן אישי ממי שפגענו בו , ללמוד את הסיבות לפגיעה , להביע חרטה מלאה והעיקר, לא לחזור על המקרה שנית.</p>
<p></p>
<p>אז אם אני סלחתי למישהו, כלומר, אני מוותר על כל זכות שלי לפגוע בו בחזרה.</p>
<p>אבל זאת לאחר שהפוגע התנצל על הפגיעה.</p>
<p></p>
<p>אצלנו היהודים, אנו צמים ביום הכיפורים והולכים לקרוא "סליחות" מן הסידור. דבר פטאטי לחלוטין. אם הייתה פגיעה אישת כלפי, למה שאסלח אוטומטית ? מאידך, גם הנפגע, הולך לבית הכנסת לקרוא "סליחות" על פגיעה שהוא בעצמו פגע באחרים. כך בעצם בסליחה נעשית סליחה חברתית קולקטיבית ומראש לכולם.</p>
<p></p>
<p>אבל מה עם לימוד הפגיעה ואי החזרה עליה לעתיד ?</p>
<p>זאת הכוונה של "תורת ישראל" שביקשה "ועיניתם נפשותיכם" . חייבים ללמוד את מהות הפגיעה באחרים ולא לחזור עליהם בעתיד.</p>
<p>על פי "תורת ישראל", כל אדם אחראי למעשיו. הוא מכיר את עצמו ויודע על אלו עבירות כנגד חוקי התורה הוא עבר. המשמעות היא שהוא צריך ללמוד את חוקי התורה בכדי שיוכל שלא לעשות שנית את מעשיו הקודמים.</p>
<p>בקיצור, כל אדם צריך להשתנות לטובתו ולטובת הכלל. כשאדם לא פוגע באחרים, הוא מקובל בחברה. אבל כשאדם פוגע באחרים, הוא מורחק מהחברה.</p>
<p></p>
<p>כשאדם נפגע והוא לא ממהר לסלוח, הוא נושא איתו כעס לזמן רב. ורבים האנשים הכועסים הרחוב כי הם לא מכילים את כעסם ומנתבים אותו לאפיקים שינטרלו כעס זה. כך שכעסם פורץ החוצה והם הופכים לאנשים לא נעימים.</p>
<p>אני מאחל לכולם, שיחליקו עיניינים ולא שיפגעו מכל דבר.</p>
<p>שיסלחו לאחרים, ושאחרים יסלחו להם.</p>
<p></p>
<p>לסלוח לעצמך קשה.</p>