מעוף של ציפור..

החיים שלנו הם כתבנית בנוייה ומוצקת.. לעיתים אני מביטה בכעסם של אחרים,בחוסר רצון לעזור אחד לשני..,אחווה כמעט ואינה קיימת לחלוטין.. חזרתי מטיול ארוך באירופה..בכל פעם שאני בעולם אני מביטה בנו כבני אדם בגילאיי ה50 פלוס.. ואומרת לעצמי..איזה עולם?.........הייתכן שהמדינה עושה כאן את האנשים אחרת?....... אם רק היינו יודעים לקבל את האחר עם מגבלותיו ולא להצביע ולהעליב,היינו כבר מרוויחים את שכרינו לעולם הבא..חברים יקרים..תארו ודמיינו את עצמיכם כמעוף של ציפור הדוהרת לתוך מרחבי הייקום..שאינה בוחרת כלל את האדמה בה תנחית כנפייה..תנוח,תביט ביופיו של פיסת עולם קטנה שבה היא נמצאת.. כך גם אנו עם שנותינו נביט תמיד קדימה ונדע לאהוב את עצמינו והחשוב ביותר את אוהבינו.. שלשם כך אני נמצאים כאן.. בהצלחה לכולם.. שמחתי לומר את פעמי ליבי.. איריס